אחרי אלכוהול וניקוטין, קנאביס הוא החומר המפוקח השלישי בשימוש בעולם. למרות שהאנושות גילתה את סגולותיו הרפואיות כבר בימי קדם, אינטרסים כלכליים ודעות קדומות גרמו להוצאת קנאביס מהחוק בשנות ה-30 של המאה הקודמת. בשנות ה-60 של המאה הקודמת, עם גילוי ראיות מדעיות אודות יתרונותיו הבריאותיים, חל בהדרגה, שינוי בדעות הקדומות והתרחב השימוש ההמוני בקנאביס לצרכים רפואיים. עם זאת, קנאביס סובל עדיין מסטריאוטיפים, אחד מהם הוא שהשימוש בו גורם לעייפות, לעצלנות, אדישות או במילים אחרות, ל"מסטולים". האם זה נכון גם מבחינה מדעית?
- קנאביס- היסטוריה של דעות קדומות
- האם צרכני קנאביס עייפים ועצלנים?
- כיצד קנאביס משפיע על מוחנו?
- האם CBD משנה את התודעה?
קנאביס- היסטוריה של דעות קדומות:
עדויות לשימוש בני אדם בקנאביס, נמצאות כבר מהמאה ה-13. הקנאביס הגיע מיבשת אסיה והתפשט בהדרגה לכל העולם. בני אדם נהגו להשתמש בקנאביס לצרכים רפואיים כמו שיכוך כאבים, הרגעה וריפוי דלקות וכן לצרכים מסחריים כמו הכנת בדים ולצורכי פנאי ושעשוע. בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בשל לא מעט אינטרסים כלכליים של חברות לייצור נייר ואחרות, יצא לקנאביס שם של סם מסוכן. זאת בעיקר בשל השפעתו של THC, הרכיב משנה התודעה בצמח. בשנות ה-60 של המאה הקודמת, צוות חוקרים ישראלים הצליח לבודד את רכיביו הפעילים של הצמח. גילוי זה אפשר את הרחבת חקר הקנאביס והביא ראיות לסגולותיו הרפואיות. מאז ועד היום חלה , הולכים וגדלים תהליכי הלגליזציה של קנאביס בעוד ועוד מקומות על הגלובוס. עם זאת, עדיין יש מי שמדביקים לקנאביס, מיתוסים ותוויות אחת מהן היא שהוא גורם לעייפות, אדישות ועצלנות.
האם צרכני קנאביס עייפים ועצלנים?
השאלה הזו נבדקה במחקר של אוניברסיטת "קינגס קולג'" באנגליה, אשר פורסם ב-2018 ב-International Journal of Neuropsychopharmacology ונערך על 274 צרכני קנאביס מתבגרים ומבוגרים. החוקרים ביקשו לבחון האם צרכני הקנאביס מפגינים רמות גבוהות יותר של אדישות, חוסר עניין ועצלנות לעומת קבוצת הביקורת. המשתתפים מילאו שאלונים למדידת אדישות או היעדר אכפתיות בהם נשאלו שאלות שונות הבוחנות את מידת אדישותם. החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בין צרכני הקנאביס, לקבוצת הביקורת. כמו כן, לא נמצא קשר בין תדירות השימוש בקנאביס לאדישות או העדר מוטיבציה בקרב הנסיינים שצרכו אותו. המחקר גם מצא כי מתבגרים אינם פגיעים יותר ממבוגרים בהיבט של השפעות מזיקות על מוטיבציה, הנאה או תגובת מוח לתגמול. אמנם נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשש את תוצאות המחקר, אבל הוא מצביע על כך שהתפיסה הרווחת בנוגע לצרכני קנאביס, שגויה.
כיצד קנאביס משפיע על מוחנו?
כשאדם צורך קנאביס, קנבינואידים בצמח מתקשרים עם מוליכים במערכת האנדוקנבינואידית (מערכת שמשפיעה על תהליכים ביולוגים וכימיים רבים ובהם ויסות הגוף), הפרושים במוח, במערכת העצבים המרכזית ובאזורים נוספים בגופנו. תהליך זה גורם לשורה של השפעות על המוח שלנו, חלקן מיטיבות- עליה בגלי אלפא ותטא שגורמים לרגיעה, שיפור איכות השינה וריכוז. חלקם שליליות כמו בלבול, שינוי תודעתי, פגיעה בזיכרון ובתחושת המקום והזמן. מרבית ההשפעות השליליות של קנאביס על מוחנו, נגרמות בשל הרכיב הפעיל THC, אשר משנה התודעה. מאחר שעולם המדע יודע היום לבודד את רכיבי הקנאביס וליצור זנים היברידיים, אשר מכילים אחוזים שונים של THC, ניתן למזער תופעות לוואי אלו. יתרה מכך, CBD הרכיב שאינו משנה תודעה בצמח ואינו ממכר, מגן על גופנו ועל מוחנו מפני מחלות וגורם תופעות לוואי קלות החולפות מהר.
האם CBD משנה תודעה?
חד משמעית לא. CBD או בשמו המלא קנאבידיול, הוא קנבינואיד אשר אינו פסיכואקטיבי. גם ארגון הבריאות העולמי קבע כי סיבידי אינו סם, אינו ממכר ובטוח לשימוש. בכל מדינות האיחוד האירופי ובמדינות רבות נוספות בעולם, CBD חוקי וניתן לרכוש אותו בבתי מרקחת, חנויות טבע ואפילו סופרמרקטים, כתוסף מזון. יתרה מזאת, רוב הסגולות הרפואיות של קנאביס מגיעות מהסיבידי. הוא הרכיב התרפויטי בצמח והוכח בעל יתרונות רפואיים רבים ובהם: שיכוך כאבים, ריפוי דלקות, טיפול בסרטן, אלצהיימר, אינסומניה, קרוהן וקוליטיס ועוד. מאחר שניתן היום להפיק מוצרים מבוססי סיבידי בלבד ( CBD טהור) או מוצרים המכילים אחוזים מזעריים של הרכיב משנה התודעה THC ואחוזים גבוהים של סיבידי, הוא בטוח לשימוש גם בקרב קשישים וילדים.
