נגיף הקורונה בעולם
נגיף הקורונה הינו מחלה זיהומית הנכללת בתוך משפחת נגיפים נשימתיים הידועים לרוב בקרב בעלי חיים. עד להתפרצות הנגיף בחודש דצמבר 2019 הוא לא זוהה כגורם למחלה בקרב בני אדם וזו הייתה העדות הרפואית הראשונה לכך שהנגיף עבר מבעל חיים לאדם. אם כי אין מספיק נתונים מהימנים על הנגיף בגלל היותו דינמי ומשתנה, הסברה כיום היא שהחולים הראשונים נדבקו בעת שהייתם בשוק בעלי חיים ופירות ים במחוז הוביי שבסין. עקב תחלואה נשימתית בין היתר בדלקת ריאות, החל הנגיף לצבור תאוצה ממקור ההתפרצות הראשון בעיר ווהאן והתפשט למחוזות נוספים בסין כמו גם לשאר מדינות בעולם. נכון לעכשיו הנגיף התפשט למדינות רבות באסיה, מזרח התיכון, אירופה וארה"ב. על מנת למנוע מגיפה עולמית מוקדים בעולם בהם יש מקרי הדבקה רבים שאובחנו מעבדתית נוקטים צעדים מחמירים על מנת למזער את קצב ההתפשטות. נגיף הקורונה תבע את שמו בגלל היותו דומה תחת מיקרוסקופ לכתר, זה מכונה בלטינית קורונה.
הנגיף בישראל
משרד הבריאות עובד בצמידות לארגון הבריאות העולמי ומעדכן את ההנחיות בהתאם להתפתחויות השוטפות. בעקבות חולים שונים שאותרו במדינה, קיימת הערכות דינאמית ושוטפת ובהתאם לכך מחדדים נהלים שונים. מטרתו של משרד הבריאות הינה לנסות ולמנוע את כניסתו של הנגיף לישראל כמו גם למנוע הדבקה מקומית ולכן המליץ על סגירת השערים לבאים ממדינות שונות בעלות תחלואה גבוהה, כמו גם הוציא הנחיית בידוד למטיילים השבים מאזורים אלו. מפת חשיפה מעדכנת את האזורים בהם התגלו חולי קורונה, זה כחלק מחקירה אפידמיולוגית, זו משפיעה על ההנחיות השונות.
תסמינים
תסמיני המחלה דומים לאלו של שפעת; חום (מעל ל-38 מעלות), הצטננות, שיעול, קשיי נשימה ואף קוצר נשימה. חלק מהחולים דיווחו כי המחלה יכולה להתבטא גם במערכת העיכול ולהיות מלווה בכאבי שרירים. בדיקה שגרתית אינה תבדיל בין חולה קורונה לבין חולה במחלה נשימתית אחרת ועל מנת לאבחן את הנגיף יש לבצע בדיקה מעבדתית ספציפית. גורמי הרופאה מעריכים כי המחלה מתפרשת באופן קשה יותר אצל אוכלוסייה מבוגרת היות והיא חשופה יותר ולאלו הסובלים ממחלות רקע שונות, בדגש על הסובלים מפגיעה במערכת החיסון ומחלות כרוניות. היות והוירוס עלול לגרום לסיבוכים בקרב החולים, הוא יכול להוביל לדלקת ריאות, כשלים נשימתיים, דלקת שריר הלב ואף למוות.
דרכי טיפול
המידע המהימן בנוגע לנגיף הקורונה אינו שלם ולכן הטיפול בחולים נעשה בהתאם למצבם. בדרך כלל הנגיף מתבטא בדומה להצטננות קלה והוא חולף מעצמו ללא טיפול, אם כן עד כה דווח כי ברוב המקרים מדובר במחלה קלה בלבד. אצל חולים בעלי מערכת חיסון ירודה הנגיף יכול לגרום למחלה רצינית יותר זו תלווה בטיפול אינדיבידואלי מתאים. אין תרופה שקוטלת את הנגיף ולכן הטיפול הניתן הינו טיפול תומך לרבות; טיפול נשימתי, תרופות מפחיתות חום, משככי כאבים, חמצן, עירוי ואנטיביוטיקה.
ההמלצות כיום מתמקדות במניעת התפשטותו של הנגיף ונותנות דגש על שיעול ועיטוש למרפק ולא לכפות הידיים, מניעה מלחיצות ידיים ושמירה מקסימלית על ההגיינה שלהם לרבות שטיפת ידיים ושימוש בחומרי חיטוי, במיוחד לפני האוכל ולאחר יציאה מהשירותים. יש להימנע מנגיעה באף, פה ועיניים שלא לצורך והקפדה על אוורור המרחב האישי. בנוסף, משרד הבריאות מורה על בידוד ביתי על חוזרים ממדינות בהם התחלואה גבוהה, כמו גם על אלו שבאו במגע ישיר עם אדם שאובחן כחולה מאומת. הנתונים משתנים מעת לעת ובהתאם לדינמיות זו גם ההנחיות בנושא. עד כה לא קיים חיסון לנגיף, אם כי מדינות רבות עושות את מירב המאמצים לפתח חיסון יעיל במהרה.
דרכי הדבקה
הסברה הינה שההדבקה הראשונית התבצעה מבעל חיים לאדם היות וגל ההדבקות הראשוני היה כאמור בשוק בווהאן בסין. עקב התפשטותו של הנגיף ברחבי עולם ניתן לומר בוודאות כי הנגיף עובר מאדם לאדם על ידי חשיפה להפרשות שונות מדרכי הנשימה לרבות שיעול, התעטשות, הפרשות גוף ומגע, בדומה לאופן ההדבקה של שפעת. בנוסף ניתן להיחשף לנגיף במגע ישיר עם חולה ו/או משטח מזוהם. בדומה למחלות אחרות לאדם חולה יש את הפוטנציאל להדביק נוספים גם לפני שהתסמינים המלווים את המחלה הופיעו. תקופת הדגירה הממוצעת הינה 6 ימים, כאשר הטווח יכול להגיע עד לאחת עשר יום. תקופת הדגירה משמעותה הזמן שיש מרגע החשיפה ועד להופעתם של התסמינים הפיזיים אצל החולה.
שיעור תמותה
בהתאם לפרסומים של משרד הבריאות העולמי כמו גם לעדכון שוטף של סטטיסטיקות על התחלואה מנגיף, עולה כי יש קשר ישיר בין גיל החולה לבין סיכויי התמונה. מניתוח של הנתונים ניתן להסיק כי חולים עד גיל תשע אינם נמצאים בסכנת תחלואה או תמותה, חולים בשנות השלושים לחייהם עומדים על שיעור תמותה של 0.2%, חולים בשנות השבעים לחייהם חשופים לשיעור תמותה של 8% וקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר נמצאת בקרב חולים שחצו את גיל השמונים, בה שיעור התמותה עומד על 14.8%. נכון להיום כמות הגברים שנדבקו בנגיף גבוהה מכמות הנשים שנדבקו בו, ושיעור התמותה הממוצע של גברים גבוהה מאשר של נשים. המידע הקליני אודות המחלה הינו חלקי ויש להניח כי המספרים אינם מדויקים היות וסביר להניח כי לא כלל החולים נבדקו ואובחנו.
הקשר בין CBD, מערכת החיסון והקורונה
מלבד מניעה, הטיפול האפקטיבי ביותר במחלה הינו טיפול תומך. כלומר, אינדיבידואלים שנמצאו חולים במחלה נוטלים כדורים להורדת חום ומשככי כאבים, אלא אם כן הם נזקקים לסיוע רפואי רחב יותר. על מנת לסייע לגוף לעבור את הוירוס בשלום, ניתן להיעזר ברפואה הטבעית ובתוספי תזונה אלו יסייעו לגוף להתחזק ולהתמודד עם תסמיני המחלה.
בהתאם למחקרים שנערכו בשנים האחרונות נחשב הקנאבידיול או בשמו השני ה-CBD כבעל סגולות רבות העוזרות לחזק את גופנו ובכך ביסס את מעמדו כאחד מהמוצרים הפופולריים ביותר כיום ברפואה הטבעית. חוקרים מצביעים על הפוטנציאל הגלום בו כמווסת מערכת החיסון כמו גם שומר על איזון כללי. ה-CBD בעל תכונות אנטי בקטריאליות והוא יעיל במניעת מחלות זיהומיות, אנטי דלקתי ונחשב למשכך כאבים טבעי. אם כן, ניתן לומר כי שמן ה-CBD מביא לחולים מוצר חדשני, בטוח לשימוש וטבעי. ה-CBD אינו ממכר כלל והגוף אינו מפתח אליו סבילות כך שאין צורך להגדיל את המינונים במהלך הטיפול. אופן השימוש בו פשוט, יש לטפטף את השמן מתחת ללשון, פעולה זו מסייעת לו להיספג במהירות במחזור הדם. אחד היתרונות הברורים של ספיגתו המהירה של השמן במחזור הדם הוא מקסימום השפעה בתוך זמן קצר. נתון זה רלוונטי במיוחד לחולים הנעזרים בו לטובת שיכוך כאבים או תופעות לוואי לא נעימות.
סוגיית נגיף הקורונה רחוקה מלהסתיים, אך חוקרי אפידמיולוגיה בכל העולם עומלים על פענוח המחלה, דרכי הפצתה הפוטנציאלים, הסיכון היחסי שלה ופיתוח שיטות למניעתה. נכון למסקנות העדכניות, הדרך הטובה ביותר להחלים הינה להיעזר בטיפול תרופתי וטבעי תומך על מנת לחזק את הגוף, להחליש את הסימפטומים ולהקל על ההתמודדות עימם.