קנאביס ביהדות

שתפו את הכתבה

LinkedIn

תורה אינה אוסרת במפורש על שימוש בסמים אך היא מסייעת לנו להתמודד עם סוגיות אלו בעידן המודרני ולהסיק את המסקנות.
לדוגמא, מצויין מספר פעמים בתורה כי אין להגיע לקלות ראש ולפיזור הנפש, אלו מהווים בריחה מן המציאות.
התורה מבוססת על מוסר, עבודת מידות והימנעות מבריחה מהמציאות הקיימת, לכן ניתן להסיק מכך כי בריחה למחוזות של אשליות משולה ליצר הרע.
היצר הרע נזכר בפעם הראשונה בתורה בסיפור עץ הדעת, בו הנחש מפתה את חוה לאכול מן התפוח, יש האומרים כי הנחש מסמל את כוחו של הדמיון והחטא, כלומר הם חטאו בכך שהם נהגו על פי דמיונם הכוזב ולא הלכו אחרי השכל הישר, ובכך איבדו את כל מה שהיה להם.

איבוד איזון נוגד את המהות

איבוד איזון ושליטה נוגד את מהות התורה ולכן שימוש בסמים המובילים לבריחה למציאות מדומיינת ולתחושת קלות ראש אינו מתיישב עם אותם ערכים. לפי התורה, האדם צריך לשלוט ביצריו ולשמור על צלילות הדעת, אחרת לא יוכל להבדיל בין טוב ורע.

שימוש בסמים אינו מוסרי

ניתן לומר כי צריכה של קנאביס ביהדות מוגדרת כפעולה לא מוסרית ממספר סיבות;

סמים מובילים להשחתת הגוף ואינם עולים בקנה אחד עם החובה הערכית של שמירה על הבריאות.
היות והסמים פוגעים בגוף האדם הם נחשבים ללא מוסריים, אם כי יש הבדלה במידה ודבר נעשה מתוך שיפור הבריאות, במינון מוגבל ובהשגחה צמודה של רופאים.
השימוש בקנאביס נקשר פעמים רבות לכניעה, לריקנות ולצורך בריגושים שונים ובכך מייצר כשל ערכי.
יחד עם אלו, קנאביס עלול להוביל לסכנת התמכרות ומוגדר כחומר משנה תודעה. אם כי יש דעות חלוקות בנושא ויש הטוענים שזהו אינו איסור הלכתי אלא איסור עקרוני.

  שימוש לצרכים רפואיים

חשוב להבין ששימוש בקנאביס או במרכיבים שלו לצרכים רפואיים הוא ששונה באופן מוסרי מהשימוש למטרות הנאה.
צמח הקנאביס מורכב מעשרות חומרים פעילים כאשר המוכרים והמרכזיים ביניהם הינם ה-CBD וה-THC. 
ה-CBD נחשב למרכיב השני בגודלו בצמח הקאנביס והוא אף אחראי לרבות מההשפעות החיוביות המיוחסות לו. 
כמו כן, חשוב לדעת כי למרכיב ה-CBD אין כל השפעה ממסטלת ולכן במדינות רבות הוא נלקח כטיפול משלים למגוון של בעיות ומצבים רפואיים.
לכן, אין שום מניע להשתמש בשמן CBD למטרות רפואיות לא מבחינה מוסרית ולא מבחינה הלכתית.
מידע נוסף על קנאביס ניתן למצוא במגזין קאנלוג – מגזין קנאביס בארץ ובעולם.