הוסף למועדפים
|
הפוך את האתר לדף הבית
|
/
/
קהילת תורת החיים יד בנימין
גרעין נצרת עילית
שיעורי וידאו
קטלוג פירות הישיבה
עם הפנים לעם
רמב'ם לשמיעה
גלריה
אתר השידוכים
בוגרים
תרומות
מאמרים אחרונים
הרב שמואל טל: מאמר בנושא פיתוח עין טובה
הרב פרג'ון: בנושא מנהג הסימנים בראש השנה.
הרב שמואל טל: מאמר בנושא חינוך ילדים
הרב שמואל טל: שימו לב אל הנשמה.
הרב שמואל טל: יציאת מצרים, עוני או התפתחות?
הרב שמואל טל: מאמר בנושא תורה וחיי מעשה.
הרב שמואל טל: מאמר חשוב בנושא עבודת ה'.
הרב שמואל טל: מאמר חשוב בנושא חינוך מתבגרים
הרב שמחה פרידמן: כל אדם הוא מיוחד, לכל אחד יש
שיעור אזרחות ע"פ סיפורו של יוסל'ה גנב קדוש
שיעור נפלא של הרב פרגו'ן לכבוד טו בשבט בעניין
מאמר יסודי זה מגדיר את חזונה ומגמתה של ישיבתנ
למה כבר אין צדיקים עצומים כמו בדורות עבר?
ביאור משל עמוק ועתיק מהבעל שם טוב בסוד הגלות
מהי התבוננות איך עושים אותה ולמה היא חשובה כל
האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות בפירות שביע
דברי הספד מאת הרב שמואל טל שליט"א על גדולתו
מקומו המלכותי של ארון ברית ה'. הרב צבי יהודה
מדוע נאסרה רפואה בשבת
עיון במהות התפילה. הרב אריאל פרגו'ן.
כאשר הקריב אברם לבוא מצרים פיזית, נתקרה הוא ג
האם ניתן להתפלל שחרית לאחר ארבע שעות? מיכאל ר
לקבל בשלוות-נפש מה שהקב"ה גוזר, ולא לבייש
האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם?
עוון גדול המביא גלות מצרים וחורבן בית המקדש
כזית מצה בפסח – משערים בנפח או במשקל?
בירור האם פסיפלורה היא עץ או ירק
עד איזה שיעור ניתן למהול את היין
האם ישנו חיוב לאכול סעודה נוספת במוצאי שבת
בירור בדיני ההיתר למכור מחץ לגוי
בירור בגדרי מצוות תשביתו
ביאור דברי התוספתא שצריך לברך שהחיינו על ציצי
בירור האם ישנו חיוב ללבוש טלית קטן במשך היום
האם כסות לילה פטורה מציצית או לא
הפושט טליתו ע"מ לחזור וללבשה האם חוזר ומברך
לימוד תורה וטהרה. הכנה לחג השבועות. הרב אריא
האם צריך להעיר אדם שישן על מנת שיקיים מצווה?
האם ניתן לסמוך על דעת יחיד בשעת הדחק?
לפעמים אנשים מתייחסים קצת בזלזול לבַעיות (במל
מה ההשפעה של המחשבה שלנו? עד כמה מילים פועלות
יצא פעם להיות קצת מבולבלים וטרודים? מעודף משי
1) למה אליהו רץ לפני אחאב? (2) אם רצתה איזבל
במאבק שלנו נגד יצר הרע, לפעמים אנחנו קצת מתעי
מדת קנאות, אם משובחת או מגונה? הדרכות שלמדנו
הלכה
אמונה
לימוד תורה
מועדים
עבודת ה'
מקום קבורת רחל
מאמר מאת : הרב משה צוריאל

האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם?

 

מפורסם באומה כי קברה של רחל נמצא בבית לחם. יש שם גם מבנה ומצבה המציין כך. וכך כתוב בתורה "ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה וכו'. ותמת רחל ותקבר [נפעל] בדרך אפרתה היא בית לחם. ויצב יעקב מצבה על קבורתה, היא מצבת קבורת רחל עד היום, (בראשית לה, טז-כ).

 

שוב חזרה התורה לבאר את המיקום, בדברי יעקב ליוסף: "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם" (בראשית מח, ז).

 

אמנם יש סתירה לכך מדברי שמואל הנביא אל שאול: "בלכתך מעימדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימין בצלצח" (שמואל-א י, ב). כידוע, בית לחם היא בחלקת שבט יהודה, ולא שייכת לשבט בנימין?

 

חז"ל היו ערים לסתירה זו, ובארבעה מקומות מצאנו שיישבו הסתירה בדרך דרש [בכל המקומות חזרו על אותו פתרון], כך: בעת שדיבר שמואל עם שאול היו שני האנשים בגבול בנימין בצלצח, והם יוצאים ממקומם כמו ששאול יוצא מהמקום שנמצא בו בעת הדיבור, ויפגוש אותם בקבר רחל שביהודה (תוספתא, סוטה פי"א ה"ט; בראשית רבה פרשה פב, פסקא ט; מדרש שמואל פרק יד; ילקוט שמעוני ח"ב רמז קח-קט). והדוחק מבואר. נוסף על כך, יש סתירה גם בדבר חז"ל. בספרי (פרשת וזאת הברכה, פסקא שנב) "ר' מאיר אומר בחלקו של בנה מתה" [כלומר בנימין] ועיין שם שהדברים עמומים.

 

נוסף על כך, שלשה מגדולי הראשונים כותבים כי מתה רחל ונקברה בחלקו של בנה בנימין.

[א] רלב"ג על התורה (בראשית לה, כ. מהד' מוסד הרב קוק, עמ' ריג; וכן בסוף פרשת ויחי, עמ' רסה) קובע שהיא קבורה בחלק בנימין "לפי שכבר ידע בנבואה שהיה המקום ההוא לבניה". ומה שהכתוב מעיד "היא מצבת קבורת  רחל עד היום", "עד היום" פרושו עד זמן נתינת התורה (שם, עמ' ריג).

 

[ב] גם החזקוני (שהיה בדורו של רמב"ן) על בראשית (מח, ז) סבור כי היא קבורה בחלקו של בנימין "כי ידעתי כי אותו גבול יעלה לחלק בניה, וכבודה להיות נקברת בחלק בניה" והוא מצטט מהפסוק בשמואל-א (י, ב) "ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימין".

 

[ג] בדברי רמב"ן מצאנו שסותר את עצמו. בביאורו לבראשית (מח, ז, מהד' מוסד הרב קוק, עמ' רסא) הוא כותב "ואקברה שם בדרך, כלומר בדרך אשר יעברו בה בניה (בעת שגלו מארצם בימי נבוכדנצר) ושם קברתיה לטובתה, כי היא לא מתה בדרך רק ברמה, שהיא עיר בארץ בנימין, ושם נקברה".

 

אבל רמב"ן סותר את עצמו, כי בביאורו לפרשת וישלח (לה, טז) מוסיף על דבריו שהעתיק דברי רש"י וחלק עליו:

"זה כתבתי תחילה, ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל והנה הוכחש הפירוש הזה וכו' וכו'.

 וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב לה, אבל הרמה אשר לבנימין רחוק ממנה כארבע פרסאות, והרמה אשר בהר אפרים (שמואל-א א, א) רחוק ממנה יותר משני ימים. על כן אני אומר שהכתוב ש'אומר קול ברמה נשמע' (ירמיה לא, יד) מליצה כדרך משל, לאמר כי היתה רחל צועקת בקול גדול ומספד מר עד שנשמע הקול למרחוק ברמה שהיא בראש ההר לבנה בנימין, כי איננו שם, והיא חרבה מהם לא נאמר בכתוב 'ברמה רחל מבכה על בניה', אבל אמר כי שם נשמע הקול.

 ונראה בעיני כי קברה יעקב בדרך ולא הכניסה לעיר בית לחם יהודה הקרובה שם, לפי שצפה ברוח הקודש שבית לחם אפרתה יהיה ליהודה ולא רצה לקברה רק בגבול בנה בנימין, והדרך אשר המצבה בה קרובה לבית אל בגבול בנימין וכך אמרו בספרי (זאת הברכה לג, יא) בחלקו של בנימין מתה, כדאיתא בפרשת וזאת הברכה". עכ"ל רמב"ן.

 

ואפשר בקלות לבאר כיצד רמב"ן שינה בדבריו. כי המאמר על בראשית (מח, ז) כתב רמב"ן בהיותו בספרד. וכאשר הגיע לארץ הקודש וראה בעיניו את מצבת קבורת רחל, החליט שהיא קרובה לבית לחם (מיל, כאלפיים פסיעות בלבד) והוסיף קטע לפירושו על התורה, בפרשת וישלח. וכדבריו "זה כתבתי תחילה, ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלים". ונדחק רמב"ן לבאר כי חלקו של בנימין הגיע עד שם.

 

ויש בזה קושי, כי בבית המקדש עצמו, חלקו של בנימין הגיע רק עד המזבח וצפונה. ומן המזבח דרומה הוא שייך לשבט יהודה. ומה שסבור רמב"ן שהגיעה נחלת בנימין עד קרוב למיל של בית לחם, וכמו מובלעת, היא אוקימתא. בדקנו במפה גיאוגרפית, "רמה" של בנימין היא כתשעה ק"מ צפונה לירושלים (דעת מקרא, ירמיה מ, א, עמ' תצא) ובית לחם היא תשעה קילומטר דרומה לירושלים. ומה שהרמב"ן סבור היה שהמצבה הזו שראה בעיניו היא האמתית אין בזה שום הוכחה. כי דברי התורה "עד היום הזה" פירושו עד עת מתן תורה (כדברי רלב"ג לעיל). אותה מצבה שראה רמב"ן מי שהוא אחר הקים, ואין אנו יודעים אם ראוי לסמוך עליו.

 

קושיא גדולה יש על הסבורים שנבוכדנצר וחייליו העבירו את היהודים הגולים לבבל בדרך בית לחם. הרי בבל היא לצפונה של ירושלים. בית לחם היא דרומה. כיצד יעלה על הדעת שהשובים האכזרים והמנצחים יסכימו להעביר את היהודים שהיו באזיקים ושלשלאות, והולכי רגל, בדרך עקומה עד לדרום, תשעה קילומטר? ומי שיציע שמדובר ביהודים תושבי חברון ובאר שבע, והם בדרכם צפונה עברו את בית לחם, עליו לענות על המקרא. מבואר בירמיה (נב, טו) שהגלה רק מתושבי ירושלים. אבל שאר האוכלוסיה בשבט יהודה בערי השדה השאיר בארץ ישראל, למען יהיו כורמים ויוגבים (שם. ועיין מלכים-ב כה, כב).

 

נראה לומר שהפשטנים (רלב"ג, חזקוני, רמב"ן בהיותו בספרד) ידעו היטב דברי חז"ל בתוספתא, במדרש רבה ומדרש שמואל. והתעלמו מדברי דרש של חז"ל כדי לבאר פשוטו של מקרא.

 

בכל זאת, כיצד נסביר את הפסוק המזהה, המופיע פעמיים בתורה, שיעקב קבר את רחל "ותקבר בדרך אפרתה, היא בית לחם"? אלא המלים "היא בית לחם" אינן מוסבות על מעשה הקבורה, אלא הם תואר של הדרך המובילה לאפרת, אשר בית לחם נמצא סמוך לאפרת. זאת אומרת, ודאי יעקב קבר את רחל בדרך, וסמוך לרמה, שבחלק בנימין, וכדעת ר' מאיר בספרי. אבל הדרך ההיא מובילה לאפרת, אשר שם באפרת יש בית לחם, ולא שרחל קבורה שם. יעקב היה יכול לכאורה להביא אותה העירה (בית לחם) אבל נמנע מכך מהטעם שכתב רלב"ג (סוף פרשת ויחי, עמ' ריג) או מהטעם שכתב רמב"ן (בראשית מח, ז, עמ' רסב).

 

ודאי נכון כי השבאים הוליכו את בני ישראל הגולים ליד קבר רחל, בדרכם לבבל, וכדברי רש"י (על בראשית מח, ז) המביא מדרש חז"ל על כך. אבל זה היה אי-שם מצפון לירושלים, בחלקו של בנימין, ולא ליד בית לחם דרומה לירושלים.

 

רחל נקברה בדרך, ולא בבית לחם. ולכן אין אנו יודעים היום היכן מקום קבורתה של רחל, וכדברי רמב"ן שאין קבר מפורסם ברמה לייחס שם את מקום הקבר שלה.

*

מה שנוגע למלת "בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה" (בראשית מח, ז) אמנם רש"י הביא בשם ר' משה הדרשן כי מדובר במרחק מיל בלבד. אבל בקונקורדנציה של דר. שלמה מנדלקורן (ח"א עמ' 530) ייחס מלת "כברת" לאחות-תאומה באשורית וענינה "גדול או הרבה". ויש לסייע דבריו גם מדברי המקרא בשאר מקומות "ורוח כביר אמרי פיך", (איוב ח, ב) "כביר מאביך ימים" (שם טו, י) "כשאון מים כבירים" (ישעיה יז, יב) "כזרם מים כבירים" (ישעיה כח, ב) ועוד. ופרשנות ר"מ הדרשן תמוה, שהרי יעקב אבינו בא לסלק תלונת יוסף בנו מעליו, והרי הוא מקשה על עצמו. אם המרחק הוא רק מיל, הליכה של שמונה עשרה דקות, משום מה לא התאמץ עוד קצת? אלא ודאי להיפך, בא להתנצל שהמרחק הוא רב מלהכניס אותה לאפרת.

 

כעת מצאתי עוד אחד מגדולי המפרשים האחרונים, הרב יעקב צבי מקלנברג (הכתב והקבלה, על בראשית מח, ז) המחלק שיש מקום הנקרא "בית לחם" והוא הנמצא בגבול בנימין, ויש מקום הנקרא "בית לחם יהודה" והוא נמצא בגבול שבט יהודה. ובחמשה מקומות הוא מתואר כך (שופטים יז, ח; פרק יט, פסוקים א, ב, יח ופעמיים באותו הפסוק). אין מלה מיותרת במקרא. משום מה להוסיף מלת "יהודה" אם לא להבחין שאין זאת "בית לחם" שבנחלת בנימין? ונ"ל סיוע לדעתו, כי מצאנו עוד מקומות בשם "בית לחם", כמו בנחלת זבולון (יהושע יט, טו).

 

ואפשר להביא קצת סיוע לדעת "הכתב והקבלה" מהנאמר בנחמיה (ז, כה-כז) על העולים בין שבי ציון "בני גבעון, אנשי בית לחם ונטופה, אנשי ענתות". גבעון וענתות היו ערי בנימין (יהושע יח, כה; יהושע כא, יח). ושמא כך היא גם בית לחם המוזכרת? והיא אינה "בית לחם יהודה". [אמנם "נטופה" היא לשבט יהודה, אבל כיון שהעולים משם היו מתי מספר, סונפו לאנשי בית לחם].

 

 

מכתב תגובה מאת יעקב פולק (מכון התורה)

קבורת רחל בראשית מ"ח ז´ "ואני בבאי מפדן וגו´ ואקברה שם וגו´" פירש"י ולא הולכתי אפילו לבית לחם וכו´ אבל דע לך שע"פ הדיבור קברתי שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאה רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנאמר "קול ברמה נשמע וכו´":

יש לפרש ולבאר הלא ידוע שכל הגולה אשר הגלתה בבלה כולם הלכו דרך צפונה ולא דרומה. ואיך אפשר כשהגלה נבוזראדן את ישראל היו עוברים דרך בית לחם. ואף אם נאמר שהכונה יושב הארץ דרום א"י שיושבים לדרום בית לחם וקבר רחל וכשהגלו אותם צפונה ארצה בבל ודאי עברו דרך קבר ההוא. אכן לא יאות להקרא אנשים מעטים אלה יושבי חבל ארץ הדרום בשם גולה שמשמע כל ישראל:

ובאמת לשון רש"י כשיגלה אותם נבוזראדן אינו במדרש רבה בפסוק "ותמת רחל" כ"א צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור שם לפיעך קברה שם ע"כ ולא נזכר באיזה גלות היה. ומה שהוסיף רש"י מדעתו תיבת נבוזראדן נראה לי ברור שלמד ולקח רש"י זה ממקרא )ירמיה מ´ א´( "הדבר וגו´ אחר שלח אותו נבוזראדן רב טבחים מן הרמה בקחתו אותו והוא אסור באזקים בתוך כל גלות ירושלים ויהודה המוגלים בבלה". ולעיל נזכר "קול ברמה נשמע וגו´ רחל מבכה על בניה וגו´" מוכח שמדבר מגלות בעיר רמה שהגלה נבוזראדן שמבכה על בניה שגלויים מרמה. ובודאי על ידי נבוכדנצר הנזכר שם אולם אם נעיין בפסוקים לא משמע כן: בכל מלחמת נבוכדנצר ונבוזראדן לא נזכר אף פעם. א´ עיר רמה ולא נודע לנו מי ישב ברמה: לכן לדעתי ברור שהכונה על עיר מצפה שקוראין המון עם עד היום רמה רמתים צופים רמת שמואל כי בעצם הדבר מצפה ורמה כונה אחת להם מקום גבוה שנוכל לראות משם למרחקים וקורא המקרא מצפה בשם רמה כמה שנזכר מפורש )שם ל"ט י"ד( "וישלחו את ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אותו אל גדליהו בן אחיקם" ושם היה עודנו אסור באזקים ואחר כן שלח נבא"ד ולקחו מן גדלי´ מעיר מצפה ויפתחהו מהאזיקי´ ואמר לו שיוכל ללכת למקום אשר יטיב בעיניו או לשוב אל גדליהו ומוכח שכבר היה שם במצפה )ודברי הרד"ק דחוקים שלפיהם מוכרחים אנחנו לומר וישלחו ויקחו את ירמי´ מחצר המטרה. ויביאו אותו אל נבוזראדן לרמה ואח"כ לקחו אותו משם ויתנהו אל גדליהו. וזה אינו נזכר ואינו הוכחה מהמקראות כן ועוד איך אמר לו נבוזראדן ושוב אל גדלי´ מאחר שעדין לא היה שם( ואין ספק שרמה הנזכר כאן הוא מצפה: והנה רש"י אמר בלבו שרמה הנזכר שנשמע קול רחל מבכה הכונה על מקום קבורתה שהיא קבורה ברמה או בסמוך לה. לכן כתב כשיגלה נבא"ד את ישראל תצא היא מקברה שהיא ברמה. אכן אמת הדבר שרמה הנזכר אינו שם העיר רמה לבנימן כ"א כמו שתרגם יב"ע קול ברום עלמא אישתמע )ומפרש שכל כנסת ישראל מכונה בשם רחל( וקבורתה רחוקה מעיר רמה ומצפה כארבע שעות ולא עברה גלות נבא"ד דרךקבר רחל בית לחם אפרת: ואני אומר שלדעתי כונת המדרש שהגליות עתידות לעבור שם על השבי אשר שבה ישמעאל בן נתניה וילכו אח"כ וישבו בגרות כמהם אשר אצל בית לחם לבוא מצרים )ירמיה מ"א י"ז( ובודאי עברו על קבורת רחל וגם אלה ראויים להקרא בשם גליות כי ע"י החרבן והמלחמות והפחד ברחו מצרימה כשביות חרב והם יתר הפלטה הנשארת בארץ והם היו כל כנסת ישראל שם ואז קמה רחל מקבורתה ומבקשת עליהם רחמים:

ובפסיקת´ רבתי פרשת ג´ נמצא לשון אחר וז"ל אמר לו יעקב וכו´ שלא קברתיה שם אלא ע"פ הדיבור וכו´ ולמה שגלוי וצפוי לפניו שסוף ביהמ"ק עתיד לחרב ובניו עתידים לצאת בגולה והם הולכין אצל אבות ומבקשים מהם שיתפללו עליהם ואינם מועילין להם וכיון שהם הולכים בדרך הם באין ומחבקין קבורת רחל והיא עומדת ומבקשת רחמים מן הקב"ה וכו´ עכ"ל אין הכרח שהם עברו על קבר רחל בשעת שגולים לבבל כ"א בעת צרותם קודם שנתגלו הולכים אצל האבות חברונה ועברו דרך קבר רחל כמו שהוא המציאות עד היום אכן אין ספק שגלות הכללית היתה דרך מזרחית צפונית:

 

המנהג שילכו ת"ח ויחידי סגולה ביום י"א לחדש מרחשון על קבר רחל ואומרים שביום הזה מתה.  לא כן הדבר כי מצאתי בילקוט ריש פרשת שמות בפסוק "וימת יוסף וכל אחיו" סדר תולדות השבטים בשם סדר עולם )באמת אין בספרי ס"ע שלנו ובלתי ספק בעל סדר הדורות לקח הדבר הזה הילקוט הנזכר( וז"ל ראובן נולד בי"ד בכסלו וכו´ וכו´ עד בימן נולד בי"א במרחשון ומת בן קט"ו שנים וכו´ באייר ושבט לא נולדו נשתיירו לאפרים ומנשה 

לדעתי ברור מה שכתב שבנימן נולד בי"א במרחשון טעות סופר הוא כי מקרא מפורש שרחל מתה בעת לדתה את בנימן. ונזכר במדרש רבה בפסוק הנ"ל "ויהי עוד כברת ארץ לבא אפרתה בשעת שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונת גשמים עברה ועדיין השרב לא בא ע"כ ולא שהם חולקים במציאות עת מעשה ההוא ודאי שניהם מסכימים על זמן א´ כ"א מחלוקתם בכונת ובדרוש לשון המקרא הנזכר שת"ק סבר ודורש כברת מלשון מלשון כברה בר. ורבנן דורשין כברת מלשון כבר בר ומוסיפין עוד לדרוש לבוא אפרתה בעת שכשר ללכת ולבוא שלא יש צער מגשם ושרב והוא שאמרו שעונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא. אכן בעצם הזמן לא יש מחלוקת ביניהם. ועיין רש"י בפסוק הנזכר: וא"כ אי אפשר לומר שמתה בי"א במר חשון שאז כבר עונת הגשמים: ומצאתי עוד בפסיקתא רבתי פרשת ג´ וז"ל שבין פסח לעצרת היה בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה שיכולים הלוך עכ"ל: וחוץ מזה לשון הילקוט הנזכר צריך תיקון כי נמצאים בו כמה טעויות והשמטות הרבה שלא חשב יום הולדת יוסף ומנה דוקא י"א שבטים. וכתב ראובן מת בן קנ"ח שנה זה ג"כ ט"ס הלא לוי האריך ימים יותר מכל השבטים ומת בן קל"ז שנה. וכן כתב שגד מת בן קנ"ח. זבולון מת בן ק"י שנה. גם זה ט"ס כי יוסף מת בן ק"י שנה ואין בכל השבטים שלא האריך ימיו יותר ממנו. עוד כתב אשר נולד בחדש שבט ומסיים באייר ושבט לא נולדו. ועוד שלא חשב א´ שנולד בתמוז אדר וחשב ב´ פעמים תשרי ומרחשון: כללו של דבר אין לסמוך על לשון זה לדחות דברי המדרש פסיקתא רבתי כי אין ספק שבנימן לא נולד ורחל לא מתה בי"א במרחשון. ופלא על הגאון בעל סדר הדורות שהעתיק לשון זה ולא שם על לבו ולא השגיח על הטעות הגלוי: ומצאתי בריש סדר עולם זוטא וז"ל ושני חייו של ראובן מאה ועשרים וארבע שנים. זבולון חי מאה ועשרים וארבע. דן חי מאה ועשרים ושבע. אשר חי מאה ועשרים ושש. במינן חי מאה ואחת עשרה. )גד ואשר לא הביא ולא נדע למה(: והנשארים מספר שנותיהם כמו שהביא הילקוט הנ"ל.

                                                                                                                           

כל הזכויות שמורות © thc.org.il