הוסף למועדפים
|
הפוך את האתר לדף הבית
|
/
/
קהילת תורת החיים יד בנימין
גרעין נצרת עילית
שיעורי וידאו
קטלוג פירות הישיבה
עם הפנים לעם
רמב'ם לשמיעה
גלריה
אתר השידוכים
בוגרים
תרומות
מאמרים אחרונים
הרב שמואל טל: מאמר בנושא פיתוח עין טובה
הרב פרג'ון: בנושא מנהג הסימנים בראש השנה.
הרב שמואל טל: מאמר בנושא חינוך ילדים
הרב שמואל טל: שימו לב אל הנשמה.
הרב שמואל טל: יציאת מצרים, עוני או התפתחות?
הרב שמואל טל: מאמר בנושא תורה וחיי מעשה.
הרב שמואל טל: מאמר חשוב בנושא עבודת ה'.
הרב שמואל טל: מאמר חשוב בנושא חינוך מתבגרים
הרב שמחה פרידמן: כל אדם הוא מיוחד, לכל אחד יש
שיעור אזרחות ע"פ סיפורו של יוסל'ה גנב קדוש
שיעור נפלא של הרב פרגו'ן לכבוד טו בשבט בעניין
מאמר יסודי זה מגדיר את חזונה ומגמתה של ישיבתנ
למה כבר אין צדיקים עצומים כמו בדורות עבר?
ביאור משל עמוק ועתיק מהבעל שם טוב בסוד הגלות
מהי התבוננות איך עושים אותה ולמה היא חשובה כל
האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות בפירות שביע
דברי הספד מאת הרב שמואל טל שליט"א על גדולתו
מקומו המלכותי של ארון ברית ה'. הרב צבי יהודה
מדוע נאסרה רפואה בשבת
עיון במהות התפילה. הרב אריאל פרגו'ן.
כאשר הקריב אברם לבוא מצרים פיזית, נתקרה הוא ג
האם ניתן להתפלל שחרית לאחר ארבע שעות? מיכאל ר
לקבל בשלוות-נפש מה שהקב"ה גוזר, ולא לבייש
האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם?
עוון גדול המביא גלות מצרים וחורבן בית המקדש
כזית מצה בפסח – משערים בנפח או במשקל?
בירור האם פסיפלורה היא עץ או ירק
עד איזה שיעור ניתן למהול את היין
האם ישנו חיוב לאכול סעודה נוספת במוצאי שבת
בירור בדיני ההיתר למכור מחץ לגוי
בירור בגדרי מצוות תשביתו
ביאור דברי התוספתא שצריך לברך שהחיינו על ציצי
בירור האם ישנו חיוב ללבוש טלית קטן במשך היום
האם כסות לילה פטורה מציצית או לא
הפושט טליתו ע"מ לחזור וללבשה האם חוזר ומברך
לימוד תורה וטהרה. הכנה לחג השבועות. הרב אריא
האם צריך להעיר אדם שישן על מנת שיקיים מצווה?
האם ניתן לסמוך על דעת יחיד בשעת הדחק?
לפעמים אנשים מתייחסים קצת בזלזול לבַעיות (במל
מה ההשפעה של המחשבה שלנו? עד כמה מילים פועלות
יצא פעם להיות קצת מבולבלים וטרודים? מעודף משי
1) למה אליהו רץ לפני אחאב? (2) אם רצתה איזבל
במאבק שלנו נגד יצר הרע, לפעמים אנחנו קצת מתעי
מדת קנאות, אם משובחת או מגונה? הדרכות שלמדנו
הלכה
אמונה
לימוד תורה
מועדים
עבודת ה'
שנאת חינם
מאמר מאת : הרב משה צוריאל

שנאת חינם בזמננו


עוון גדול המביא גלות מצרים וחורבן בית המקדש

אין עיקר תקנת קריאה פומבית בתורה בשבתות כדי לשמוע את המלים הכתובות, בלי לשים לב למשמעותן. אלא עיקר מצוות "פרשת השבוע" היא כדי שנתחנך ונלמד מה עלינו לתקן. אין די בזה שנתרגש כל שנה מהעלילה המרתקת של חטא מכירת יוסף על ידי אחיו והעונש הבא עליהם בגללו, אלא עלינו לחשוב היטב אם אין גם אנו חוזרים על חטא מחפיר זה גם בימינו ובארצנו.

מהר"י אברבנאל דוגל בהבנת פשוטו של מקרא. מה גרם לאבותינו לסבול בגלות מצרים בעינוי קשה? הוא מציין ב"זבח פסח" (פירושו להגדה של פסח) שהכל בא עלינו מפני מכירת יוסף שהרי יוסף נמכר למצרים, ומשם עלה לשלטון. אחר כך באו לשם בני משפחתו, ושוב לא נתנו להם לצאת משם. לומדים אנו מזה מה היא חומרת העבירה של "שנאת חינם".

מפורסם באומה כי הסיבה הראשית לחורבן בית המקדש היא "שנאת חינם" (יומא ט', ע"ב). אבל למה נבחר רק בנימין שהמקדש ייבנה בנחלה המיועדת לו? אמרו חז"ל (ספרי, ברכה, סוף י"ב, ע"ע בראשית רבה צ"ט, א') כי לא השתתף במכירת יוסף. ולמה קופח חלקו של יהודה, אביר האחים, שהרי נחלתו סמוכה וכמעט זכה שההיכל ייבנה באחוזתו? מפני רפיון מעשיו שלא הציל את יוסף, והמברך את הבוצע הרי זה חוטא ("משך חכמה", ויקרא ט"ז, ל'. ד"ה כי אתה סלחן לישראל; ע"פ סנהדרין ו', ע"ב). ושם נימקו חז"ל את הסיבה מדוע נפסלו האחים: "איני מתמלא עליהם רחמים, [כשם] שלא היו מרחמים על אחיהם".

אבל יש לחקור, כלום שנאו האחים את יוסף "שנאת חינם"? הרי הם שנאו מחמת סיבה. וא היה בעל לשון הרע כמו שכתוב:"ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם", כמפורש ברש"י (על פי ירושלמי פאה א', א') מה אמר עליהם. ואף על פי שוודאי כיון לטובה כדי שאביו יוכיח אותם, בכל זאת הוא היה צריך להקדים ולדבר איתם. וחטא לשון הרע שקול נגד עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכת דמים (ערכין טו ע"ב) ולפי דעתם שהוא עבריין הם צדקו במה ששנאו אותו?

אלא עלינו ללמוד חילוק נפלא שכתב הרמב"ם (פירוש המשנה, סוף סנהדרין, בסוף י"ג היסודות, במהד' הגר"י קאפח, עמ' קמ"ה): כי המאמין בי"ג היסודות "הרי הוא נכנס בכלל ישראל, וחובה לאהוב אותו ולחמול עליו וכו' באהבה ואחוה, ואפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות מחמת תאוותו והתגברות יצרו הרע וכו'. אבל כאשר יפקפק אדם באלו היסודות, הרי יצא מן כלל [ישראל] וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וחובה לשנאותו, ועליו נאמר 'הרי משנאיך ה' אשנא'". עד כאן לשונו. [ולא מצאתי שום ראשון שחלק עליו בזה].

כל שנאה אחרת שאינה נכללת בשנאת המינים והאפיקורסים כנ"ל, היא "שנאת חינם", והוא עוון גדול המביא גלות מצרים וחורבן בית המקדש. "וכל דור שאינו נבנה [בית המקדש] בימיו, מעלין עליו כאילו הוא החריבו" (ירושלמי, יומא א', א'). מה פירוש? כי הקב"ה בוודאי רוצה שוב להקים את בית בחירתו, אלא חטא שנאת חינם מעכב. בני אותו הדור, הם הם שמחריבים  את המקדש.

וכך לשון החיד"א: "שנאה נמשכת מהגאוה. ולא נחרב ביהמ"ק השני אע"פ שהיה בהם תורה ומצוות (יומא ט:), אלא מפני שנאת חנם. ועדיין פרצה זו בינינו. ואיך ייתכן שנזכה לגאולה כל עוד שהסיבה שבעבורה נחרב הבית, שהיא שנאת חנם, עדיין מרקדת בינינו?"  (לב דוד, פרק ט"ז).

ואיך זה ניכר בדורנו? עיתון דתי מסוים המורגל בהשמצת הזולת ודברי שטנה, רגיל לכתוב אודות "ציבור הדלי"ם". פענוח ראשי התיבות ידוע. הכוונה "דתיים לאומיים". כלום חסר לעיתון מקום לכתוב את השם המלא? אלא כוונה זדונית יש רצון לכתבים ולמערכת לבזות ציבור זה. ותמיהה לנו על "וועדת הרבנים" המשגחת על תוכן העיתון, לאן נעלם מהם עוון "המכנה שם לחברו"? עיין עונש חטא זה בבבא מציעא (נח ע"ב). ציבור מסוים מכנה בבוז כל "ציוני דתי" בשם "מזרח'ניק" וכמעט שומעים שריקת הזעם בעת ההיגוי. הדבר בלט במיוחד ב"דיל" מכוער שעשו לאחרונה עסקני דגל התורה וש"ס בוועדה לבחירת דיינים, כדי למנוע כניסת "כיפות סרוגות" לתפקיד. הרומים כבשו עמים על ידי תכסיס של "הפְרֵד ומשול". כך בכיתתיות הזאת אנו נופלים שדוּדים לפני המפלגות שהן שונאי התורה.

עוד בעיה כאובה בימינו היא יחס חלק מציבור מסוים המכנה לבני עדות המזרח "פרֶנק", ביטוי עלבון המבוטא בשריקת בוז כנ"ל. מסונף לזה ש"אנשי החינוך" של ציבור המתנשאים קבעו לעצמם אחוז מסוים כמה מבני עדות המזרח אפשר להם לקבל ללימוד בישיבות הגדולות האשכנזיות, לסמינרים ול"חדרים". אומרים לנו שהרבנים החשובים שבדור הם שקבעו להם שיעור שלא יעלה על שלושים אחוז. תמוה הדבר איך בכלל עושים הבחנה בין אלו לאלו? כלום אין בזה "שנאת חנם"? ולמה לא לקבל לפי רמת הכישורים? והרי עוברים בזה גם איסור "אונאת דברים"?.

נחזור לענייננו. השנאה היחידה המותרת לנו היא נגד כופרים ואפיקורסים. זה מפורש באבות דר' נתן (סוף פרק ט"ז), הובא שוב ב"תניא" (סוף פרק ל"ב), והוזכר על ידי ה"משנה ברורה" (ביאור הלכה, סימן א', ד"ה "ולא יתבייש") הכותב: "אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים המתקוממים על התורה ורוצים לעשות איזה תקנות בענייני העיר ועל ידי זה יעבירו את העם מרצון ה', ופתח בשלום ולא נשמעו דבריו וכו' מצוה לשנאותם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל, ודוד המלך אמר 'הלא משנאיך ה' אשנא' וכו'. עכ"ל.

ועוד עיין דברי ה"חפץ חיים" (הל' לשון הרע, כלל ח, סעיפים ה'-ו'). [ואין לדחות הדברים בנימוק "תינוק שנשבה". בררנו במקום אחר ע"פ דברי ה"משנה ברורה" בכמה מקומות שהרמב"ם כתב מושג זה אך ורק לעניין לא להרוג אותו, ולא לשום עניין אחר של ריחוק).

אבל בנוגע ליחסנו ליהודים אחרים שהם שומרי תורה, איש איש לפי הרב ומורה הוראה שלו, מי שעוסק בהפצת שנאה נגדם גדול עוונו מנשוא. [עוד עיין "אוצרות המוסר", עמ' 981-982]. הלומד פרשת מכירת יוסף ואינו מזדעזע מהחטא של "שנאת חינם", לא השכיל להבין פשוטו של מקרא. וכדברי החיד"א (המובא לעיל) יש לזה השלכות גם בימינו אנו.

הזהיר "קיצור שולחן ערוך" (של הגר"ש גנצפריד, סימן קל"א סוף ס"ק ד') כי מי שיש לו שנאה בליבו על שום יהודי שלא כדין, אין תפילתו נשמעת. וכתב אריז"ל ("שער הגלגולים", עמ' קל"ד) שזה נאמר בכל השנה כולה, לא רק ביום כיפור. הרי אזהרה נוראה מדוע הרבה תפילות אינן נענות, בין בעניין הכלל ובין בענין הפרט. וכשם שאדם שהונח לפניו בשר שיש לפקפק בכשרותו, הוא בורח מאכילתו. כך קל וחומר שיש לברוח מכל ספק מכשול של שנאת הזולת שלא כפי תורה, כי עוון זה גרוע פי כמה וכמה מאכילת מזון לא כשר. ועל הרבנים של כל קבוצה לשנן לשומעי לקחם את הפרק החינוכי זה השכם והערב, כמעט יותר מכל נושא אחר.

וכבר כתב הרב אברהם קוק על הפולמוס נגד "היתר המכירה" ושלהוב היצרים שהיה בדורו: "אין לנו חטא גדול משנאת חינם, שאנו שקועים בו בעוה"ר. ויותר מכל מצא לו יצרא בישא [יצר הרע] זה מקום אצל יראי ה' ותלמידי חכמים, ויותר מכל מקום בארצנו הקדושה. וזהו לפי גודל קדושתה, מתחזק צד המחריב לחבל ולהשחית. ואנו צריכים בדור זה להחזיק במדת השלום, ולהרבות אהבה ואחוה בישראל, ולהרבות כבודם של תלמידי חכמים" (אגרות הראי"ה, ח"א עמ' שמ"ז)..

 

כל הזכויות שמורות © thc.org.il