הוסף למועדפים
|
הפוך את האתר לדף הבית
|
/
/
קהילת תורת החיים יד בנימין
גרעין נצרת עילית
שיעורי וידאו
קטלוג פירות הישיבה
עם הפנים לעם
רמב'ם לשמיעה
גלריה
אתר השידוכים
בוגרים
תרומות
מאמרים אחרונים
הרב שמואל טל: מאמר בנושא פיתוח עין טובה
הרב פרג'ון: בנושא מנהג הסימנים בראש השנה.
הרב שמואל טל: מאמר בנושא חינוך ילדים
הרב שמואל טל: שימו לב אל הנשמה.
הרב שמואל טל: יציאת מצרים, עוני או התפתחות?
הרב שמואל טל: מאמר בנושא תורה וחיי מעשה.
הרב שמואל טל: מאמר חשוב בנושא עבודת ה'.
הרב שמואל טל: מאמר חשוב בנושא חינוך מתבגרים
הרב שמחה פרידמן: כל אדם הוא מיוחד, לכל אחד יש
שיעור אזרחות ע"פ סיפורו של יוסל'ה גנב קדוש
שיעור נפלא של הרב פרגו'ן לכבוד טו בשבט בעניין
מאמר יסודי זה מגדיר את חזונה ומגמתה של ישיבתנ
למה כבר אין צדיקים עצומים כמו בדורות עבר?
ביאור משל עמוק ועתיק מהבעל שם טוב בסוד הגלות
מהי התבוננות איך עושים אותה ולמה היא חשובה כל
האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות בפירות שביע
דברי הספד מאת הרב שמואל טל שליט"א על גדולתו
מקומו המלכותי של ארון ברית ה'. הרב צבי יהודה
מדוע נאסרה רפואה בשבת
עיון במהות התפילה. הרב אריאל פרגו'ן.
כאשר הקריב אברם לבוא מצרים פיזית, נתקרה הוא ג
האם ניתן להתפלל שחרית לאחר ארבע שעות? מיכאל ר
לקבל בשלוות-נפש מה שהקב"ה גוזר, ולא לבייש
האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם?
עוון גדול המביא גלות מצרים וחורבן בית המקדש
כזית מצה בפסח – משערים בנפח או במשקל?
בירור האם פסיפלורה היא עץ או ירק
עד איזה שיעור ניתן למהול את היין
האם ישנו חיוב לאכול סעודה נוספת במוצאי שבת
בירור בדיני ההיתר למכור מחץ לגוי
בירור בגדרי מצוות תשביתו
ביאור דברי התוספתא שצריך לברך שהחיינו על ציצי
בירור האם ישנו חיוב ללבוש טלית קטן במשך היום
האם כסות לילה פטורה מציצית או לא
הפושט טליתו ע"מ לחזור וללבשה האם חוזר ומברך
לימוד תורה וטהרה. הכנה לחג השבועות. הרב אריא
האם צריך להעיר אדם שישן על מנת שיקיים מצווה?
האם ניתן לסמוך על דעת יחיד בשעת הדחק?
לפעמים אנשים מתייחסים קצת בזלזול לבַעיות (במל
מה ההשפעה של המחשבה שלנו? עד כמה מילים פועלות
יצא פעם להיות קצת מבולבלים וטרודים? מעודף משי
1) למה אליהו רץ לפני אחאב? (2) אם רצתה איזבל
במאבק שלנו נגד יצר הרע, לפעמים אנחנו קצת מתעי
מדת קנאות, אם משובחת או מגונה? הדרכות שלמדנו
הלכה
אמונה
לימוד תורה
מועדים
עבודת ה'
שיעורי תורה נפח או משקל
מאמר מאת : הרב רועי סיטון

בס"ד

כזית מצה בפסח – משערים בנפח או במשקל?

אחת המצוות המשמעותיות בליל הפסח הוא אכילת כזית מצה. והנה ברוב המאכלים הפער בין הנפח לבין המשקל אינו משמעותי כל כך, אבל במצה – הפער הוא משמעותי מאוד, כיון שבמצת מכונה המשקל הסגולי שלה הוא נמוך מאוד יחסית, ויכול להגיע לפי שלוש מהשיעור של המשקל.

ונעביר את הדברים למעשה – משקלה של מצת מכונה אחת הוא כ30 גרם, ונפחה הוא כ90 סמ"ק, וממילא אם נניח לצורך העניין כדעה הרווחת ששיעור כזית הוא כחצי ביצה [1] , ימצא שאם נדון את השיעורים במשקל – נצטרך לאכול מצה בשיעור 30 גרםבקירוב, שזו מצת מכונה שלמה. מאידך אם נדון את השיעורים בנפח – נצטרך לאכול מצה בשיעור 30 סמ"ק בקירוב שזה כשליש מצת מכונה. וכאשר צריכים לאכול מספר כזיתים בליל הסדר, כנהוג, יש לכך משמעות רבה.

 

מכמה סוגיות עולה בבירור שיש לשער שיעורי תורה בנפח

והנה מכמה סוגיות ניתן לראות בבירור שיש לשער שיעורי תורה בנפח ולא במשקל:

בגמ' בפסחים (קט.) אמר רב חסדא: רביעית של תורה אצבעים על אצבעים, ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע. ע"כ. כלומר רב חסדא מגדיר מהו שיעור רביעית הלוג, שהוא ביצה וחצי. ואומר רב חסדא שזהו שיעור של שתי אצבעות על שתי אצבעות בגובה 2.7 אצבעות. שיעור זה הוא שיעור של נפח בבירור ולא שיעור של משקל.

וכן בתוספתא בנזיר (פ"ד) מובא: נזיר שאכל מכל האסורין לו וכו' וכמה שיעורן? בכזית וכו'. כיצד הוא עושה? מביא כוס מלא יין מביא זית איגורי נותן לתוכו ושופע אם שתה כיוצא בו חייב אם לאו פטור. ע"כ. וכמובן שדרך שיעור זו היא שיעור של נפח ולא של משקל, שהרי בבדיקה זו אנו בודקים כמה מקום תפס הזית בתוך הכוס, ואיננו משערים כלל מהו משקלו.

וכיוצא בזה ראינו במשנה בכלים (פי"ז מ"ו): כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית, רבי יהודה אומר מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים וחולק את המים. ע"כ.

וכן כתב רש"י בחולין (קח:) וז"ל: הכי משערינן יין וחלב וכל משקה לשערו בכזית: מביא כוס מלא משקין ומביא זית ונותן לתוכו הזית והמשקה יוצא לחוץ, וההוא דנפיק הוי כזית, וכך היא שנויה בתוספתא בפרק נזיר שאכל. ע"כ.

וכן הטור בהל' פסח (סי' תנו) הביא דין הגמרא בפסחים שאין ללוש בפסח עיסה גדולה יותר משיעור חלה, כדי שלא תבוא להחמיץ, מפני שאינו יכול להתעסק בה כראוי, וכתב הטור כיצד יש לשער שיעור זה: 'וכן ישער אותה ימלא כלי מים ויתן אותו לתוך כלי ריקן ויכניס לתוכו מ"ג ביצים בנחת אחת לאחת והמים היוצאין כלי המחזיק אותם הוא שיעור המדה. או ימלא כלי מים ויערה המים ממנו לכלי אחר ואחר כך יתן בו מ"ג ביצים ויחזור בו המים שעירה ממנו והמים שיותרו הן המדה'. ע"כ. וכל אופני השיעור הללו הם בנפח ולא במשקל.

וכן פסק הגאון הרב משה הלוי זצ"ל בספרו ברכת ה' ח"ב (פ"א ה"ז) שכל השיעורים הם בנפח ולא במשקל, והוסיף לצטט מלשונות האחרונים שכתבו כן, הלא הם הפרי חדש, והבית דוד, ובשו"ת זרע יעקב כתב ממש בנדון דידן של מצה בפסח שאין לשערה במשקל כיון שישנו שוני גדול בין המצות, אלא רק בנפח, עיי"ש. וכן דעת עוד אחרונים.

 

הרמב"ם כותב בפירוש שמי שמשער במשקל – טועה

הרמב"ם בפירוש המשנה על מסכת חלה (פ"ב מ"ו) מגדיר מהו שיעור הקמח שחייב בחלה, וכותב בזו הלשון:

'וכל מדה שיש בתשבורת חללה שעור זה (של מ"ג ביצים וחומש) חייבת בחלה. אבל משקל מה שמחזיקה מדה זו הרי הוא משתנה בהשתנות הדבר המדוד, לפי שאין כובד השעורים והחטים שוה, וכן לא כל סוגי הקמח משקלן שוה אף על פי שהן ממין אחד, ולא השמיעונו שעור חלה במשקל אלא במדה כמו שאתה רואה. וכל מי שנותן שעור חלה במשקל הרי זה טועה וטעותו ברורה מאד, אלא אם כן רצה לשער בקירוב ובמין מסויים'. ע"כ.

וכן כתב החזו"א בקונטרס השיעורים (או"ח סי' לט).

 

גם השו"ע משער שיעורי תורה בנפח

השו"ע בסימן תנו סעיף א כתב גם כן כלשון הטור הנ"ל, שיש לשער שיעור חלה ע"י ביצים שמכניס לתוך קערה, ובזה כבר התבאר שהדבר מוכיח שהשיעור הוא בנפח.

 

השימוש במשקל במקום נפח גורם לבלבול

נזכיר לדוגמא מקרה שבו השימוש במשקל גרם לבלבול אפילו אצל ענק שבענקים. דהנה בהלכות חלה ישנו שיעור של עיסה שממנו צריך להפריש חלה, ומהו שיעור זה? בגמ' בעירובין מובא שהוא 43 ביצים וחומש ביצה. ואם נשער כל ביצה בכ- 56 סמ"ק, נמצא ששיעור הפרשת חלה הוא מ- 2400 סמ"ק קמח בקירוב.

והעיר אחד מגדולי האחרונים, שהרמב"ם, אחר שהזכיר שיעור 43 ביצים וחומש, ציין שהם עולים למשקל של 520 דרהם (מטבע מצרית), וכפי הידוע לנו כל דרהם הוא במשקל של כ- 3 גרם, נמצא ששיעור חלה הוא 1560 גרם.

וא"כ יש לנו סתירה דמחד גיסא שיעור חלה הוא 2400 סמ"ק, ומאידך השיעור הוא 1560 גרם, ולכן כתב שמספק יש להפריש בלי ברכה בשיעור שבין 1560 גרם ל2400 גרם, ורק מעל 2.4 קילו יוכל להפריש בברכה.

אולם כבר העיר לנכון מרן הגרע"י ביחווה דעת (ח"ד סימן נה) שאין כאן סתירה כלל, כיון שהמשקל הסגולי של הקמח הוא קל מאוד, ולכן 2400 סמ"ק של קמח שוקלים רק קילו וחצי בקירוב, וממילא יש להפריש בברכה כבר משיעור של 1560 גרם.

וכל הטעות בזה נגרמה משום שלא היתה הבחנה לכך ששיעור המשקל ושיעור הנפח – אינם שוים.

 

הטוענים שיש ללכת אחר המשקל, והקושי בדבריהם

והנה מרן הראשון לציון הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת חזון עובדיה (ח"ב עמ' תקיח) עמד בזה שמוכח מכל הנ"ל שהעיקר הוא לשער בנפח, ומאידך המנהג הוא לשקול את המצה, וכתב ליישב על פי דברי פתח הדביר 'דהא דאין לשער במשקל היינו קודם שנתברר לנו השיעור שלהם במדה (נפח) אבל לאחר שנתברר לנו שיעורם בכמות ונמסר לנו המשקל לפי דרהם אין לטעות'. ע"כ. וכיוצא בזה כתב הילקוט יוסף (בהקדמה להלכות ברכות): 'כל השיעורים של כזית, כביצה ורביעית... הולכים אחר הנפח, אלא שהמשקל מגלה על הנפח'. ע"כ.

אולם לכאורה הדברים תמוהים דהתינח אם באמת היתה לנו טבלה של יחסי משקלים ונפחים – והיינו יודעים לגבי כל מאכל מהו משקל כזית עבורו, אבל אם אנו בפועל אנו לוקחים את מידת הנפח ומשערים במשקל, הדבר אינו נכון, ובפועל יכול לגרום לטעויות כמו שהזכרנו לעיל, ומרן הגרע"י עצמו העיר שם על הטעות בזה, וצ"ע.

 

סיכום

מדברי הגמרא וכל הראשונים עולה בצורה ברורה שיש לשער אך ורק בנפח ולא במשקל, ורק בדורות האחרונים החלו לשער במשקל על מנת להקל על הציבור, שקל להם יותר לשער במשקל, אולם ברור שהעיקר הוא בנפח, ולכן במצה שישנו פער משמעותי בין הנפח לבין המשקל, אין לשער במשקל אלא בנפח.

ואם יאמר האדם – מה בכך אם אחמיר לשער במשקל? אף אתה אמור לו שחומרא בדבר זה גורמת לקולא, כיון שבעקבות השיעורים המוגזמים אנשים מתייחסים למצוה זו של אכילת מצה כמעמסה. וכמו כן כיון שאנו אוכלים מספר כזיתים קודם הסעודה נמצא שאדם עלול למלא את בטנו במצות עוד לפני סעודת החג, והדבר גורם לעגמת נפש לאשה שטרחה והכינה ממטעמי החג, שכעת אין דורש לאוכל שהכינה.

וכמו כן עלולה גם להגרם קולא לאידך גיסא, כיון שישנן מצות כבדות במיוחד, כמו המצות הרכות, שבהן במשקל של כזית אין נפח של כזית, ולכן יתכן שאדם שאכל מצה במשקל של כזית, לא אכל מצה בשיעור של כזית בנפח, ונמצא שלא קיים כלל את המצוה, ולכן לענ"ד הדבר ברור שיש לשער דוקא על פי נפח [2] .

ובשולי הדברים נזכיר, שכמובן שלשאלה זו יש השלכות רבות מלבד שיעור המצה, וכגון לענין ברכה אחרונה על מאכל שהשיעור הוא בכזית. והמשער את הכזית במשקל ולא בנפח, פעמים רבות לא מברך ברכה אחרונה, ועושה שלא כדין, כיון שבדרך הכלל המשקל קטן מן הנפח (ומצוי מאוד בממתקים למיניהם), ולדוג': על אריזת החטיף כתוב שמשקלה 20 גר', והאדם לא יברך ברכה אחרונה, אולם על פי האמת, צריך לברך עליה ברכה אחרונה כיון שנפחה גדול מכזית.

                                                           

                                                            וה' יאיר עינינו בתורתו אמן.



[1] דבר זה אינו פשוט כל עיקר, אבל אי אפשר להאריך כאן בזה, כיון שזהו נושא בפני עצמו.

[2] ולא אכחד שמרן הגרע"י שליט"א מורה ובא שיש לשער לפי משקל, אף שגם הוא מודה שעיקר השיעור הוא בנפח. אולם בעניותנו הערנו על הדברים, והבוחר יבחר.

ורק נזכיר שאצל מורי ההוראה האשכנזים אין זו סוגיא כלל, וברור שיש לשער בנפח. אולם יש להבחין שאין זו מחלוקת ספרדים ואשכנזים, כיון שיש גם מורי הוראה ספרדים שנוקטים לשער בנפח, כמו הגאון הפרי חדש. וכן דעת אחרונים רבים, והביאם הגר"מ לוי זצ"ל בספרו ברכת ה' (שם), וכן היה מורה הגאון הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף. 

כל הזכויות שמורות © thc.org.il