הוסף למועדפים
|
הפוך את האתר לדף הבית
|
/
/
קהילת תורת החיים יד בנימין
גרעין נצרת עילית
שיעורי וידאו
קטלוג פירות הישיבה
עם הפנים לעם
רמב'ם לשמיעה
גלריה
אתר השידוכים
בוגרים
תרומות
מאמרים אחרונים
הרב שמואל טל: מאמר בנושא פיתוח עין טובה
הרב פרג'ון: בנושא מנהג הסימנים בראש השנה.
הרב שמואל טל: מאמר בנושא חינוך ילדים
הרב שמואל טל: שימו לב אל הנשמה.
הרב שמואל טל: יציאת מצרים, עוני או התפתחות?
הרב שמואל טל: מאמר בנושא תורה וחיי מעשה.
הרב שמואל טל: מאמר חשוב בנושא עבודת ה'.
הרב שמואל טל: מאמר חשוב בנושא חינוך מתבגרים
הרב שמחה פרידמן: כל אדם הוא מיוחד, לכל אחד יש
שיעור אזרחות ע"פ סיפורו של יוסל'ה גנב קדוש
שיעור נפלא של הרב פרגו'ן לכבוד טו בשבט בעניין
מאמר יסודי זה מגדיר את חזונה ומגמתה של ישיבתנ
למה כבר אין צדיקים עצומים כמו בדורות עבר?
ביאור משל עמוק ועתיק מהבעל שם טוב בסוד הגלות
מהי התבוננות איך עושים אותה ולמה היא חשובה כל
האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות בפירות שביע
דברי הספד מאת הרב שמואל טל שליט"א על גדולתו
מקומו המלכותי של ארון ברית ה'. הרב צבי יהודה
מדוע נאסרה רפואה בשבת
עיון במהות התפילה. הרב אריאל פרגו'ן.
כאשר הקריב אברם לבוא מצרים פיזית, נתקרה הוא ג
האם ניתן להתפלל שחרית לאחר ארבע שעות? מיכאל ר
לקבל בשלוות-נפש מה שהקב"ה גוזר, ולא לבייש
האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם?
עוון גדול המביא גלות מצרים וחורבן בית המקדש
כזית מצה בפסח – משערים בנפח או במשקל?
בירור האם פסיפלורה היא עץ או ירק
עד איזה שיעור ניתן למהול את היין
האם ישנו חיוב לאכול סעודה נוספת במוצאי שבת
בירור בדיני ההיתר למכור מחץ לגוי
בירור בגדרי מצוות תשביתו
ביאור דברי התוספתא שצריך לברך שהחיינו על ציצי
בירור האם ישנו חיוב ללבוש טלית קטן במשך היום
האם כסות לילה פטורה מציצית או לא
הפושט טליתו ע"מ לחזור וללבשה האם חוזר ומברך
לימוד תורה וטהרה. הכנה לחג השבועות. הרב אריא
האם צריך להעיר אדם שישן על מנת שיקיים מצווה?
האם ניתן לסמוך על דעת יחיד בשעת הדחק?
לפעמים אנשים מתייחסים קצת בזלזול לבַעיות (במל
מה ההשפעה של המחשבה שלנו? עד כמה מילים פועלות
יצא פעם להיות קצת מבולבלים וטרודים? מעודף משי
1) למה אליהו רץ לפני אחאב? (2) אם רצתה איזבל
במאבק שלנו נגד יצר הרע, לפעמים אנחנו קצת מתעי
מדת קנאות, אם משובחת או מגונה? הדרכות שלמדנו
הלכה
אמונה
לימוד תורה
מועדים
עבודת ה'
כסות לילה
מאמר מאת : הרב רועי סיטון

בס"ד

כסות לילה

מחלוקת ר"ש וחכמים

בגמ' במנחות (מג.) מובאת מחלוקת בין ר"ש לחכמים האם מצות ציצית היא מ"ע שהז"ג או לא, ונ"מ היא האם נשים חייבות בציצית או לא. לדעת ר"ש זוהי מ"ע שהז"ג, כיון שכסות לילה פטורה מציצית, ולמד זאת ממש"כ "וראיתם אותו", למעט כסות לילה. לעומת זאת חכמים סוברים שזו לא מ"ע שהז"ג, ומש"כ "וראיתם אותו" בא ללמד שתראה מצוה זו וזכור את יתר המצוות.

 

כמי הלכה

הסכמת כל הראשונים שהלכה כר"ש, ואף שבד"כ הלכה כדברי רבים, בנדון דידן מוכח בסוגיות רבות שהגמ' הניחה בפשטות שמצוות ציצית אינה נוהגת בלילה, וכך הוכיח הרא"ש בה"ק הל' ציצית (סימן א') מהגמ' בברכות (יד:) שאומר אביי שא"צ לומר את פרשת ציצית בלילה, שהרי אינה נוהגת בלילה, אבל כיון שאנו מתחילים את הפרשה, אנו ג"כ ממשיכים אותה. וכ"כ ג"כ הרי"ף שם, והרמב"ם בפ"ג מהל' ציצית ה"ז שהלכה כר"ש.

 

מהי כסות לילה

השתא דאתינן להכי יש לברר מהי כסות לילה שפטר ר"ש, שכן מחד גיסא מכך שר"ש לא נקט שלילה אינו זמן ציצית, אלא נקט "כסות לילה פטורה מן הציצית" משמע שהכל תלוי בכסות, דהיינו כסות שמיוחדת ללילה פטורה מן הציצית, ואפילו ביום. אולם מאידך מעצם העניין שזוהי מ"ע שהז"ג לכאורה משמע שהכל תלוי בזמן, כלומר ביום או בלילה, שהרי לא מצאנו מ"ע שהז"ג כעין זו שאינה תלויה לגמרי בזמן, אלא בכסות. ואכן מצאנו שנחלקו בזה הראשונים.

 

שיטת הרא"ש

הרא"ש בסימן א' מהל' ציצית כתב להכריע בזה שהעיקר הוא בבגד, ובגד שמיוחד ללילה פטור מציצית אפילו אם לובשו ביום, ולעומת זאת בגד שמיוחד ליום חייב אפילו בלילה. וכתב שכשם שכסות לילה פטורה אפילו ביום (וכפשט הלשון 'כסות לילה פטורה') ה"נ כסות יום בלילה חייבת. וכן משמע מהירושלמי (שיובאו דבריו להלן בעז"ה) שהכל תלוי בכסות.   

ולגבי השאלה כיצד א"כ זוהי מ"ע שהז"ג, כתב הרא"ש שכיון שסו"ס כסות לילה פטור, והסיבה שכסות לילה פטור הוא משום שמיוחד ל'לילה' חשיב מ"ע שהז"ג. וכיו"ב כתבו התוס' בקידושין לד. ד"ה ותפילין וציצית.

[בדעת ר"ת אינו ברור האם מסכים לגמרי עם דברי הרא"ש או לא, שכן מחד גיסא בתוס' במנחות (מ:) ד"ה משום כתבו בשם ר"ת להדיא שכסות לילה פטורה אף ביום, וכסות יום חייבת אף בלילה, וכשיטת הרא"ש, אך מאידך גיסא מהרא"ש עצמו נראה שר"ת מסופק האם אכן כסות יום בלילה חייבת].

 

שיטת הרמב"ם

הרמב"ם בפ"ג מהל' ציצית (הל' ז–ח) כתב וז"ל - כסות של פשתן אין מטילין בה תכלת, אלא עושה הלבן בלבד של חוטי פשתן, לא מפני שהציצית נדחית מפני השעטנז, אלא גזירה זו מדבריהם, שמא יתכסה בה בלילה שאינו זמן חיוב ציצית, ונמצא עובר על לא תעשה בעת שאין שם מצות עשה שחובת הציצית ביום, ולא בלילה, שנאמר "וראיתם אותו" (במדבר טו, לט), בשעת ראייה.  וסומא, חייב בציצית אף על פי שאינו רואה, אחרים רואין אותו.

מותר לאדם ללבוש ציצית בלילה, בין בחול בין בשבת, ואף על פי שאינו זמנה, ובלבד שלא יברך; ומאימתי יברך על הציצית בשחר, משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה. ע"כ.

ומוכח א"כ מלשון הרמב"ם שחיוב ציצית הוא דוקא ביום ולא בלילה, ואין זה משנה כלל אם בגד זה מיוחד ליום או ללילה.

נראה שהרמב"ם פירש כן בגלל הקושיא שהפריעה לרא"ש וסיעתו, כיצד זוהי מ"ע שהז"ג. ולשיטת הרמב"ם ניחא, אמנם לפי הרמב"ם הלשון "כסות לילה" אינה מיושבת כ"כ, ונראה שהרמב"ם יסביר שאין הכוונה לכסות המיוחדת ללילה, אלא הכוונה לכסות בלילה. והפטור הוא משום הלילה.

 

שיטת הר"ן

הר"ן בקידושין (יד: בדפי הרי"ף) ג"כ הקשה כמו הרא"ש אם הפטור הוא של כסות לילה, כיצד זו מ"ע שהז"ג? ותירץ הר"ן שכדי להתחייב בציצית בעינן תרתי א. שיהא מלבוש העשוי ליום. ב. שיהיה ביום. והסביר הר"ן שהטעם בזה משום שבעינן "וראיתם אותו", ובין אם הבגד מיוחד ללילה ובין אם כעת בפועל לילה, לא מתקיים "וראיתם אותו". כך למעשה התמודד הר"ן עם השאלה שדנו בה הראשונים, הלשון "כסות לילה", אינה מתאימה עם ההגדרה של "מצות עשה שהזמן גרמה". ולשיטתו גם כסות לילה פטור (אפילו ביום), וגם הלילה פוטר.

 

הסתירה בדעת רש"י

כשמתבוננים בדברי רש"י ע"מ לברר האם הוא עומד בשיטת הרא"ש או הרמב"ם, אנו מוצאים לכאורה סתירה, שכן רש"י במס' שבת (כה: וכן כז.) נקט להדיא כשיטת הרא"ש, וז"ל שם (כה:) 'גזור בהו משום כסות לילה שמא יהא לו כסות שמיוחד ללילות ויטיל בו ציצית, ונמצא לובש כלאים שלא במקום מצוה דכסות לילה לא מיחייב בציצית דכתיב וראיתם אותו" וכ"כ להלן (כז:) כסות לילה. כסות המיוחד ללילות. ע"כ. וכן נקט במס' זבחים (יח:) וז"ל - פרט לכסות לילה. טלית העשויה לכסות לילה פטורה מן הציצית. ע"כ.

אולם מאידך במס' מנחות (מ:) כתב רש"י: גזירה משום כסות לילה. שמא יתכסה בו בלילה דפטור מציצית, שנאמר וראיתם אותו וזכרתם פרט לכסות לילה ונמצא נהנה מכלאים שלא בשעת מצוה. ע"כ.

ומלשונו במנחות משמע שסובר כמו שיטת הרמב"ם, שכן רש"י לא כתב שהגזירה היא שמא ילבש טלית המיוחדת ללילה, אלא החשש הוא שמא ילבש בלילה את הטלית, ולילה אינו זמן טלית.

וכן מצאנו שהעיר בקצרה בביאור הגר"א סימן יח בד"ה להרמב"ם.

 

בעל הגהות מיימוניות על הרמב"ם פ"ג ה"ז כתב וז"ל: וכשיטה זו (של הרמב"ם, שהכל תלי בזמן) פירש ר"י, 'ודלא כפירוש רש"י שפירש כסות לילה - שמיוחדת לכסות לילה'. ע"כ.

וא"כ הבין הגה"מ בדעת רש"י שסובר כמו הרא"ש, מאידך הב"י (בסימן יח) כתב וז"ל: ...כתוב בהגהות מימוני שרש"י פירש כדברי רמב"ם. ע"כ.

ויש לתמוה שהרי בהגה"מ מבואר להיפך, והסביר הב"ח שישנה גי' אחרת בהגה"מ.

עכ"פ יש להעיר על הגה"מ ועל הב"י גם יחד כיצד התייחסו רק לדברי רש"י במקום אחד, והלא ברש"י אין הדברים ברורים וכנ"ל.  

בספר שער המלך על הרמב"ם (שם) הסביר שרש"י סובר כדעת הר"ן שבגד פטור מציצית אם הוא מיוחד ללילה, או שכעת לילה. וא"כ אין סתירה, אלא שני המקורות משלימים זה את זה. אמנם בפשטות לא משמע כן כ"כ, אלא נראה יותר שרש"י הסביר את הסוגיא בשני אופנים שונים, וכדרכו בכמה עניינים.

 

דברי הירושלמי

בירושלמי בקידושין (פ"א ה"ז) מובא: איזו היא מ"ע שהז"ג, כגון סוכה ולולב ושופר ותפילין, איזו היא מ"ע שלא הז"ג כגון אבידה ושילוח הקן ומעקה וציצית. ר"ש פוטר את הנשים מציצית שהיא מ"ע שהז"ג. אמר להם ר"ש לחכמים - אין אתם מודים לי שהיא מ"ע שהז"ג? שהרי כסות לילה פטור מן הציצית. אמר רבי הילא - טעמון דרבנין שכן אם היו מיוחדות לו ליום ולילה שהיא חייבת בציצית. ע"כ.

ומוכח א"כ כשיטת הרא"ש [1] , שכן מחלוקת ר"ש וחכמים אינה על פרטי הדין, אלא לכ"ע כסות לילה פטורה, וכסות יום ולילה חייבת, והמחלוקת היא האם בכה"ג מקרי מ"ע שהז"ג או לא, שלפי חכמים כיון שהכל תלי בבגד ולא בזמן, לא מקרי מ"ע שהז"ג, לעומת זאת לפי ר"ש כיון שסו"ס הגדרת הבגד נובעת מכך שהוא מיוחד ליום או ללילה, מקרי מ"ע שהז"ג. ועכ"פ מוכח מכל הדיון שהכל תלי בבגד. 

ואכן הרא"ש הביא את הירושלמי הנ"ל כסיוע לדבריו. ואף הגר"א בביאורו לשו"ע סימן יח סעיף א, כתב שדברי הירושלמי מכריעים כדברי הרא"ש.

אמנם דבר מחודש מצאנו בתוס' במנחות (מ:) ד"ה משום כסות לילה, שר"ת הביא את הירושלמי הנ"ל כקושיא על שיטתו, וסיים בצ"ע. ויש לתמוה מדוע ר"ת ראה בירושלמי הנ"ל כקושיא על דבריו, ולא כסיוע לדבריו. 

ומצאנו בחזו"א (או"ח סי' ג' ס"ק לו) שעמד בזה, והסביר שר"ת סבר שאמנם ניתן לומר שדעת חכמים היא שהכל תלוי בסוג של הבגד, וכשיטת הרא"ש, אולם סבר ר"ת שר"ש חולק על חכמים בזה, וס"ל שהכל תלוי בזמן, וכשיטת הרמב"ם, ולכן זוהי מ"ע שהז"ג.

ועפי"ז כתב החזו"א ליישב דברי הרמב"ם עם הירושלמי, שהרמב"ם יסביר את הירושלמי כנ"ל.

אמנם יש להעיר, שודאי פשט הירושלמי משמע כמו פי' הרא"ש, שכן טענת ר"ש כלפי חכמים היתה – האם אינכם מודים שכסות לילה פטורה? וחכמים עונים שאכן כסות לילה פטורה וכו'. ולפי' הרמב"ם כוונת ר"ש באומרו 'כסות לילה' היינו כמו פי' הרמב"ם, וחכמים הודו לו לפי פי' הרא"ש. ונמצא שהגדרת 'כסות לילה' משתנה ממשפט למשפט, ויש בזה דוחק. לעומת זאת לפי' הרא"ש לק"מ.

 

דברי המאירי

המאירי בשבת (כה:) הביא את מחלוקת הראשונים הנ"ל מהי כסות לילה, וכתב לתלות מחלוקת זו בשאלה האם ציצית היא חובת גברא או חובת מנא. (כלומר האם כלי קופסא חייבים בציצית).

וז"ל - זה שכתבנו בכסות לילה שפי' כסות יום שמתכסה בלילה ושזה פטור מן הציצית כך כתבוה גדולי הפוסקים והמחברים ומפני שהם פוסקים בציצית חובת גברא הוא... ומ"מ גדולי הצרפתים כתבו כסות לילה כסות המיוחד ללילה הא כסות יום חייב בציצית אף אם היה מביאו בלילה ומפני שהם פוסקי' חובת מנא הוא... ואף בתלמוד המערב פירשו שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת ביום ובלילה, ומ"מ נראה כדעת ראשון (כלומר כשיטת הרמב"ם), שאם חובת מנא הוא היה לנו לברך לאחר גמר עשייתו שהרי לדעת זה אף כלי קופסא חייבין בציצית. ע"כ.

 

הערה על דברי המאירי

ויש להעיר על דבריו מדברי הרא"ש עצמו, שמחד גיסא הכריע שהכל תלוי בכסות האם חייבת או פטורה, אך מאידך בסוף סימן ט מהל' ציצית העתיק לשון הרי"ף שפסק שציצית חובת גברא, ולא העיר על דבריו כלום. וכן הרשב"א בחידושיו לשבת (קלא:) נקט להדיא שקיי"ל כלי קופסא פטורים, ואפ"ה בתשובה (ח"א סימן רחצ) הכריע דאזלינן בתר הבגד, וכשיטת הרא"ש. וא"כ מוכח שס"ל שאין קשר בין שני הנדונים, ואף אי נימא שהציצית היא חובת גברא, וחייב בציצית רק כשלובש את הבגד, סו"ס הבגד המחייב ציצית הוא דוקא בגד שמיוחד ליום.

 

הכרעת הב"י והרמ"א

הב"י בסימן יח כתב וז"ל: ולענין הלכה נקטינן כהרמב"ם דרב מובהק הוא וכל שכן דרש"י סבירא ליה כותיה ועוד דספק ברכות להקל, עכ"ל.

הרמ"א בד"מ שם חלק על הב"י וכתב וז"ל: ואני רואה את דבריו מטעם דספק ברכות להקל אבל מטעם דהרמב"ם רב מובהק ורש"י הסכים עמו לא נהירא דגם החולקים חכמים גדולים ומובהקים הם והם רבים גם הרא"ש שהוא בתראי הסכים לדבריהם ולכן אין לברך ביום אכסות המיוחד ללילה ושלא כדברי הרמב"ם. עכ"ל.

ובשו"ע הביא סימן יח סעיף א' הביא את שיטת הרמב"ם והרא"ש ולא הכריע ביניהם, וז"ל - לילה לאו זמן ציצית הוא, דאמעיט מוראיתם אותו, להרמב"ם, כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב, אפילו מיוחד ללילה. ולהרא"ש, כסות המיוחד ללילה, פטור, אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום ולילה, חייב, אפילו לובשו בלילה. הגה: וספק ברכות להקל. ע"כ אין לברך עליו אלא כשלובש ביום והוא מיוחד ג"כ ליום (הגהות מיימוני). ואחר תפלת ערבית, אע"פ שעדיין יום הוא, אין לברך עליו (פסקי מהרא"י סי' קכ"א). ובליל יום כפורים יתעטף בעוד יום ויברך עליו (תשב"ץ).

וכן הסכימו האחרונים.

 

דין שמיכה שמתכסה בה גם ביום

דברי הטור והב"י

כתב הטור בסימן יח סעיף ב – וסדינין, אע"פ שאדם ישן בהם בבקר עיקר תשמישן בלילה וכסות לילה מיקרו.

וכתב על כך הב"י שם - וסדינין אע"פ שאדם ישן בהם בבוקר וכו'. כן כתב הרא"ש בסוף הלכות ציצית בסדר עשיית הציצית. וכתוב בהגהות מיימוניות פרק ג' (שם) אבל כסות לילה ביום חייב, יש לחוש בסדינים שיש להם ארבע כנפות ומתכסין בהם בבוקר והם חייבים בציצית ושמעתי שרבינו אליהו היה עושה להם ציצית, מיהו פירשתי (שם אות ה) שרבינו תם פטר סדין בציצית אפילו כשהוא כסות יום עכ"ל. ומנהג פשוט שלא להטיל ציצית לסדינין בין הם של פשתן בין הם של צמר ולא פקפק אדם בדבר. ע"כ.

 

דברי המג"א

והעיר המג"א (שם ס"ק ג) שבאמת אינו מובן מדוע אין חוששין הכא לשיטת הרמב"ם, ועל מנת ליישב זאת הביא את דברי המרדכי בה"ק (ס"ס תתקמא) שכתב "איתא בספרי כסות פרט לסדין, ונ"ל שאין חייבין בציצית כלל אלא אותן שהן דרך לבישה, ואשר תכסה בה נמי משמע דרך מלבוש, ואפי' דרך העלאה שחייב בכלאים הדעת נוטה לפטור, דלא איתקש אלא ללבישה, וכרים וכסתות נמי משמע בספרי דממעט מאשר תכסה בה, ולא הודה לי רבי" ע"כ.

ויש להעיר שאמנם המרדכי הבין שדרשת הספרי "כסות פרט לסדין", היינו שמיכה, והסיבה שפטור היא משום שאין מתכסים בה. אולם הרמב"ן בחידושיו לשבת (כה:) כתב שדרשת הספרי הנ"ל באה למעט כסות לילה, וז"ל -  ונ"ל שכל אלו כלי מטה הם ומשום כסות לילה ממעט להו, ואיצטריך שלא תאמר פעמים שישן בהם ביום קמ"ל כיון שהם מיוחדין ללילה. ע"כ. וכן המאירי (שם) הבין אחרת את דרשת הספרי, שבאה למעט כל כלי פשתן שפטורים מציצית, וכדברי ר"ת, וז"ל - ולשון סדין הוא מונח על כל בגדי פשתן אלא מפני שהוא בן ד' כנפים מה שאין רגילות כן בשאר בגדי פשתן ושאדם רגיל להתכסות בו בשעה שרוצה לרחוץ בתוך ביתו הוא תופש לשון סדין, ואמר שב"ש פוטרין אותו משום ציצית אף מחוטים לבנים של מינו (משום חשש כלאים)... וכמו שאמרו בספרי כסותך פרט לסדין. ע"כ.

עכ"פ מסיים המג"א שכיון שמצאנו לתוס' במנחות (מא.) ד"ה תכלת שכתבו שבציצית אין לחלק בין הצעה ללבישה, ומשמע א"כ שאפילו בגד שמציע תחתיו חייב בציצית, וכ"ש שמיכה. לכן יר"ש יעגל פינה אחת בשמיכה של צמר.

והסביר הפמ"ג דהא דנקט המג"א דוקא צמר הוא משום שבשמיכת פשתן איכא ס"ס, שמא כדברי המרדכי שפוטר שמיכה, ושמא כר"ת שפוטר כל בגד פשתן מציצית. וכן בגדים משאר מינים, איכא ס"ס כיון שלדעת הרי"ף והרמב"ם חיובם רק מדרבנן.

וא"כ לכאורה יש לשאול מדוע אף בשמיכה של צמר ליכא ס"ס, והלא ניתן לצרף הכא את שיטת הרא"ש והרמב"ן והרשב"א וכו' שסוברים ששמיכה פטורה מצד שהיא מיוחדת ללילה, וכן את שיטת המרדכי שסובר שכל שמיכה פטורה מצד שאינה דרך לבוש, וצל"ע.

 

דברי החזו"א

ובחזו"א או"ח (סי' ג ס"ק לד,לו) כתב סברא נוספת להקל הכא, שאמנם מצאנו לרמב"ם שסובר שכסות יום בלילה פטור, אבל לא ראינו לו שכתב שכסות לילה ביום חייבת, וא"כ ניתן לומר שהרמב"ם ס"ל כהר"ן, וא"כ לכ"ע שמיכה פטורה מציצית. וסיים החזו"א שהמיקל יש לו על מה שיסמוך.

 

דין הסדין שישן עליו

ולגבי הסדין שישן עליו, שמשמע מהתוס' במנחות (מא.) שאף הוא חייב בציצית, כתב החזו"א שאין זה מסתבר כלל, שהרי אפילו בכלאים אינו חייב בכה"ג. וסיים שהוא כבר כתב שזוהי ט"ס בתוס', ולא מצאנו היכן כתב זאת לפני כן. וכן בספר הלכה ברורה לר' דוד יוסף שליט"א אסף דברי הפוסקים בזה, וסיכם שא"צ להחמיר בסדין ששוכב עליו.



[1] ואמנם נראה שהבבלי במנחות (מג.) לא מסכים עם הירושלמי, שכתב שחכמים מודים שכסות לילה פטורה, וכמו שכבר העיר הרשב"א בתשובה (ח"א סימן רחצ), אולם עיקר הראיה היא מכך שלפי הירושלמי 'כסות לילה' משמעו כסות המיוחדת ללילה, ובזה לא מצאנו שהבבלי חולק על הירושלמי. 

כל הזכויות שמורות © thc.org.il