הוסף למועדפים
|
הפוך את האתר לדף הבית
|
/
/
קהילת תורת החיים יד בנימין
גרעין נצרת עילית
שיעורי וידאו
קטלוג פירות הישיבה
עם הפנים לעם
רמב'ם לשמיעה
גלריה
אתר השידוכים
בוגרים
תרומות
מאמרים אחרונים
הרב שמואל טל: מאמר בנושא פיתוח עין טובה
הרב פרג'ון: בנושא מנהג הסימנים בראש השנה.
הרב שמואל טל: מאמר בנושא חינוך ילדים
הרב שמואל טל: שימו לב אל הנשמה.
הרב שמואל טל: יציאת מצרים, עוני או התפתחות?
הרב שמואל טל: מאמר בנושא תורה וחיי מעשה.
הרב שמואל טל: מאמר חשוב בנושא עבודת ה'.
הרב שמואל טל: מאמר חשוב בנושא חינוך מתבגרים
הרב שמחה פרידמן: כל אדם הוא מיוחד, לכל אחד יש
שיעור אזרחות ע"פ סיפורו של יוסל'ה גנב קדוש
שיעור נפלא של הרב פרגו'ן לכבוד טו בשבט בעניין
מאמר יסודי זה מגדיר את חזונה ומגמתה של ישיבתנ
למה כבר אין צדיקים עצומים כמו בדורות עבר?
ביאור משל עמוק ועתיק מהבעל שם טוב בסוד הגלות
מהי התבוננות איך עושים אותה ולמה היא חשובה כל
האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות בפירות שביע
דברי הספד מאת הרב שמואל טל שליט"א על גדולתו
מקומו המלכותי של ארון ברית ה'. הרב צבי יהודה
מדוע נאסרה רפואה בשבת
עיון במהות התפילה. הרב אריאל פרגו'ן.
כאשר הקריב אברם לבוא מצרים פיזית, נתקרה הוא ג
האם ניתן להתפלל שחרית לאחר ארבע שעות? מיכאל ר
לקבל בשלוות-נפש מה שהקב"ה גוזר, ולא לבייש
האם אמנם קבר רחל אמנו נמצא בבת לחם?
עוון גדול המביא גלות מצרים וחורבן בית המקדש
כזית מצה בפסח – משערים בנפח או במשקל?
בירור האם פסיפלורה היא עץ או ירק
עד איזה שיעור ניתן למהול את היין
האם ישנו חיוב לאכול סעודה נוספת במוצאי שבת
בירור בדיני ההיתר למכור מחץ לגוי
בירור בגדרי מצוות תשביתו
ביאור דברי התוספתא שצריך לברך שהחיינו על ציצי
בירור האם ישנו חיוב ללבוש טלית קטן במשך היום
האם כסות לילה פטורה מציצית או לא
הפושט טליתו ע"מ לחזור וללבשה האם חוזר ומברך
לימוד תורה וטהרה. הכנה לחג השבועות. הרב אריא
האם צריך להעיר אדם שישן על מנת שיקיים מצווה?
האם ניתן לסמוך על דעת יחיד בשעת הדחק?
לפעמים אנשים מתייחסים קצת בזלזול לבַעיות (במל
מה ההשפעה של המחשבה שלנו? עד כמה מילים פועלות
יצא פעם להיות קצת מבולבלים וטרודים? מעודף משי
1) למה אליהו רץ לפני אחאב? (2) אם רצתה איזבל
במאבק שלנו נגד יצר הרע, לפעמים אנחנו קצת מתעי
מדת קנאות, אם משובחת או מגונה? הדרכות שלמדנו
הלכה
אמונה
לימוד תורה
מועדים
עבודת ה'
כח המחשבה
מאמר מאת : הרב אריאל פרגו'ן
כח המחשבה
 
 
 ירושלים... אין דורש לה.

 ...ומנלן דעבדינן (ומנין שצריך לעשות דברים שהם) זכר למקדש? דאמר קרא (שאומר הפסוק) (ירמיהו ל): "כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה" - מכלל דבעיא דרישה (ממה שהזכיר הפסוק כחלק ממצב השפל של ציון, שאין לה דורש – סימן הוא שראוי שיהיה לה דורש).
(מסכת ראש השנה דף ל עמוד א)
חז"ל מצאו לתקן מצוות שונות "זכר למקדש" – דהיינו שתקנו לעשות מצוות בצורה דומה למה שהיו עושים במקדש, ומטרתם להזכיר בזה את בית המקדש.  שואלת הגמ' מנין לנו שצריך לעשות כן?  ועונה, שכיון שבתיאורו של ירמיהו למצב השפל של ציון מתואר שאין לה דורש – סימן הוא שהיה ראוי שיהיה לה! כעת, אחר דברי הגמ', באמת הבנו מנין למדו זאת, אך לשם מה יש לעשות זכירה זו, לא נתבאר.
 
"ובשלום הצאן..."

 על גבי הנ"ל, מצינו שלא רק בדברי קדושה כגון בנין ציון צריכה להיות התענינות, אלא אפילו בדברי חולין שאדם נהנה מהם, צריך הוא ליתן דעתו עליהם, ולהתענין בשלומם:
וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ [וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר. וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה] וגו'. את שלום אחיך – ניחה (מה שציוה את יוסף להתענין בשלום אחיו – ברור הדבר). שמא את שלום הצאן?! (אך מה הענין לדרוש בשלום הצאן). הדה אמרה (אלא שזהו מה שאמרו) שאדם צריך לשאול בשלום דבר שיש לו הנאה ממנו.(בראשית רבה פרשה פד אות יד)
יעקב אבינו שלוח את יוסף לראות בשלום אחיו, ומצווה אותו באופן ספציפי להתענין בשלום הצאן. האם אין זה כלול בשאלת השלום הכללית[1]?!
אלא אומרים חז"ל שצריך האדם להתענין ולדרוש בשלום כל דבר שהוא נהנה ממנו.
 
זוכרנו - לחיים
 

 אם נתבונן נראה שלעולם הזכירה ונתינת הדעת על דבר מסויים ממשיכה לו חיים, וכאותו מעשה בתלמידו של ר' עקיבא:.
..מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ר' עקיבא שחלה, לא נכנסו חכמים לבקרו, ונכנס ר' עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו חיה. אמר לו (התלמיד לר"ע): רבי, החייתני! יצא ר' עקיבא ודרש: כל מי שאין מבקר חולים - כאילו שופך דמים.  כי אתא (כאשר בא מא"י) רב דימי אמר: כל המבקר את החולה - גורם לו שיחיה, וכל שאינו מבקר את החולה - גורם לו שימות...(מסכת נדרים דף מ עמוד א)
אותו התלמיד של רבי עקיבא שהיה חולה ולא התענינו בו, לא היה חסר מזון או רפואה, שהרי ר' עקיבא ה'מחיה' אותו לא עסק בזה כלל. כל שעשה רבי עקיבא הוא לבקרו ולנקות את ביתו, ועל כך אמר לו התלמיד – "רבי, החייתני!".  משמע שעצם ההתענינות היא שחייתה את אותו התלמיד
 
יישוב מחיה

 לאור הנ"ל נוכל להסביר את מאמר הגמ' במסכת בבא קמא, אודות יישובו של בית שדרים בו: 
רב יוסף אמר: ביתא מיתבא יתיב. (בבא קמא דף כא עמוד א)
אומרת הגמ', שעקרונית הדר בחצר חבירו בלא רשותו, אינו צריך לשלם לו שכר על כך כיון שהרויח חבירו מכך – " ביתא מיתבא יתיב" – בית מיושב, שגרים בו, מתיישב ובכך מונע הוא את חורבנו. דהיינו שמפגש התודעה האנושית עם הבית הרי היא ממשיכה לו חיות וקיום[2].
 
שורש הענין

 שורש דפוס החיים הקיים בעולם, הוא מחותם יחסה של האלוקות לעולם, על דרך האמור: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, כו), "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" (איוב יט).
וכך דרשו חז"ל:
"...ר' יהודה בר' סימן דרש... הן האדם היה כאחד ממנו כיחידו של עולם שהוא חי וקיים לעולמים, וסבר הקב"ה להשליטו בעולמו ולעשותו מלך על כל בריותיו, אמר הקב"ה אני מלך בעליונים ואדם מלך בתחתונים...".(פסיקתא רבתי הוספה א פרשה א ד"ה שור או כשב)
נמצא שישנה הקבלה בין יחסו והשפעתו של הקב"ה על העולם בכללו[3], ליחסו והשפעתו של האדם. ומצינו בקב"ה שהתיחסותו והארת פניו, ממשיכה חיים לעבדיו:

         בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ:(משלי טז, טו)

הרי שעצם הארת פני המלך ממשיכה חיים לאדם. וכן מצינו שההתיחסות והחיבור לנברא ממשיך לו חיים:

 כִּי יוֹדֵעַ יְקֹוָק דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד:(תהלים א, ו)

הרי לפנינו תקבולת חסרה: ה' יודע (מתענין ומחובר) את דרך הצדיקים – ועל כן אינה אבדה אלא להפך נמשך לה חיות.  ולעומת זאת דרך הרשעים תאבד – כי בהם, להבדיל מהצדיקים, אין ה' מגלה ענין.
וכן מצינו במפורש שאי התיחסותו של ה' למציאות, מביאה לגויעתה:
תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן:(תהלים קד, כט)
וכן הוא אומר באדם:

נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד:(תהלים לא, יג)

הרי שמציאות המת נקשרת עם מצב של שכחה (ובאמת גם מבחינה פילוסופית מציאות של זכירה פירושו שמאורע מסויים קיים וחי בתוך תודעתו ואישיותו של האדם, ואילו מצב של מות, פירושו שהמאורע או הנתון הנשכח, מת מבחינת האדם).
 
מעשה האר"י ומהר"ח ויטאל

 חיזוק לנ"ל נמצא במעשה שהיה באר"י הקדוש וברבי חיים ויטאל. בספר "אלה תולדות יצחק" שכתב ר' חיים ויטאל (מהרח"ו) על מורו האר"י הקדוש. מספר מהרח"ו כיצד הלך בשליחות מורו האר"י הקדוש להוציא דיבוק מאשה אחת. בערב אותו יום, כאשר שלחו האר"י לביתו, ליוהו עד הפתח וחיזקו שלא יפחד מכוחות הטומאה כי אפילו רק ינער הוא את שולי בגדיו, ותכף כל כוחות הטומאה יברחו ממנו. ועיי"ש כיצד מתגלגל המעשה וכיצד נתגרו בו כוחות הטומאה אחר כך, וכיצד ניצל כאשר בהיסח הדעת ניער את שולי בגדיו. העיקר לעניננו הוא כיצד דיבוק מחשבת האר"י במהרח"ו סיעו להצלתו, וכפי שגילה לו האר"י למחורת: "והנה בבוקר הלכתי לבית מורי זלה"ה, ואמר לי: לא אמרתי לך שתנער שולי בגדיך?! וגם עשיתי לך לוייה, ולא נכנסתי בביתי עד שראיתי שנכנסת כבר בביתך. וליבי היה עמך"[4].
 
איסור הזכרת שם ע"ז

 לאור האמור עולה נופך חדש לאיסור הזכרת שם עבודה זרה, כאמור בתורה:
וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ:(שמות כג, יג)
מכיון שההתיחסות לדבר ממשיכה לו חיות, על כן אסרה התורה להתיחס בצורה ישירה ובוטה לעבודה זרה, על מנת שלא ימשך לה קיום וחיות מיותרים.
 
הלכה למעשה

 נמצאנו למדים שיש לנו להוסיף ולהזכיר עוד ועוד שם שמים, לדרוש את מלכות ה' ואת התשובה בעולם, ובעזהי"ת ע"י עצם דרישה זו נוסיף ונזרז את הגאולה השלמה.[1] אמנם צ"ע כי בפס' הקודם כתוב שהלכו לרעות את צאן אביהם, וא"כ שפיר אומר שיראה את שלום אחיו, ואת השלום הצאן של יעקב.וראיתי מי שכתב שלא היה צריך לשאול בשלום הצאן כי ודאי אילו היה קורה דבר מיוחד היו האחים מודיעים לו. וצ"ע.
[2] מלבד ההסבר הפשטי שאדם הדר בבית משפצו. שאמנם אינו הסבר מושלם כיון שגם משתמש בבית ומבלה אותו.
[3] אפילו העליונים, וכ"ש על התחתונים, אלא שעל העליונים הוא בצורה פחות אמצעית וע"כ שם נגלית מלכותו יותר. לכן מתאר את ה' כ"מלך על העליונים".
[4] גם בנ"ל יובן ענין הזכרת שמות הצדיקים, וכפי שהורה האר"י למהרח"ו להזכיר י' פעמים את שמו של ר' עקיבא.ומענין להוסיף מה שהביא בספר "המהפך" (זמיר כהן, עמ' 120) ממחקר מדעי גבי הבחנה בין משך החיות של שני עלים: אחד שחשב עליו עורך הניסוי, ואילו השני שהסיר ממנו את דעתו. שזה הראשון האריך חיים הרבה יותר מהשני.

 
כל הזכויות שמורות © thc.org.il